רחבעם כנגד ירבעם

פרק י"א מתמקד במלכותו של רחבעם ובו שלושה עניינים, מלבד תחילת הפרק שהוא המשך ישיר של הפרק הקודם (א-ד). בפסוקים ה-יב יש תיאור בנייה וביצור של רחבעם ביהודה. לאחר מכן בפסוקים יג-יז מתוארת הגעת הלויים והכהנים משבטי ישראל אל יהודה ולבסוף בפסוקים יח-כב מופיע תיאור משפחתו של רחבעם. אין מקבילה בספר מלכים לפרקנו מלבד החלק הראשון שלו (שהוא כאמור המשך ישיר של הסיפור הקודם)

ההערכה של רחבעם בספר מלכים היא קצרה ועניינית ואילו בפרקנו יש הרחבה מעניינת על ימי רחבעם. נתמקד בשתי ההרחבות שלפני כן: מפעלי הבנייה של רחבעם והגעת הלויים והכהנים ליהודה.

אמנם ספר דברי הימים לא עוסק בצורה ישירה בממלכת ישראל, אך נראה שבהרחבות אלו מציג דברי הימים את רחבעם כאנטיתזה לירבעם. על ירבעם אנחנו יודעים שבנה הרבה בממלכה: "וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת-פְּנוּאֵל" (מלכים א' י"ב, כה) ובהמשך הוא מקים מקומות פולחן חדשים כדי שעם ישראל לא יילך אל המקדש. שני פרטים אלו באים גם אצל רחבעם, בצורה חיובית.

הכתוב מרחיב על רחבעם ועל מפעלי הבנייה שלו – הכתוב מונה חמש עשרה ערים שרחבעם מחזק ובונה. בהמשך הוא מביא את הידיעה שהכהנים והלויים הגיעו ליהודה: "כִּי-עָזְבוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִגְרְשֵׁיהֶם וַאֲחֻזָּתָם וַיֵּלְכוּ לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִָם  כִּי-הִזְנִיחָם יָרָבְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַה'" (יד) וכפי שאפשר להבין היה להם מה לחפש אצל רחבעם: "וַיְחַזְּקוּ אֶת-מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת-רְחַבְעָם בֶּן-שְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ  כִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ" (יז).

נראה שכל אלו באים להציג את רחבעם כאלטרנטיבה לירבעם. ספר דברי הימים מבקש להציג את רחבעם בתחילת דרכו כמלך צדיק ששמר את דרך ה' ובניגוד לירבעם הלך בדרך אבותיו. ספר מלכים לא יכול להציג את רחבעם כאלטרנטיבה חיובית לירבעם, מכיוון שעד לפני רגע הוא הציג את ירבעם כאלטרנטיבה חיובית למלכות יהודה (בנאום של אחיה השילוני לירבעם). כך ספר מלכים מסתפק באמירה השיפוטית הכללית: "וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם בְּחַטֹּאתָם אֲשֶׁר חָטָאוּ" (מלכים א' י"ד, כב) ללא דברי שיפוט על רחבעם באופן ישיר.