בדמותה של רות מצויה בשורה לאומה, שניתן לבסס את הקשר עם הקב"ה על החסד וההתנהגות האנושית. ניתן להקים את החיים האמוניים מתוך רצון של האדם להתעלות כלפי מעלה, ולא רק מתוך נסים שה' משפיע עלינו מלמעלה.
מגילת רות מתרחשת בתקופת השופטים, שהיו בה בעיות רוחניות ופוליטיות גדולות ביותר.
המעבר למלכות דוד פותח תקופה חדשה משתי הבחינות הללו.
מה הביא למפנה? בזכות מה הצליח עם ישראל לצאת מתקופה כה קשה? מי הביא את בשורת הישועה לאומה הישראלית?
מגילת רות היא המענה למצוקה הקשה בה נמצא עם ישראל.
רות - ללא מסורת וללא שותפות גורל, ללא כללי התנהגות שבין בנים לבנות ועם מוצא מפוקפק, זרה ונכריה - מביאה עמה יסוד העולה על כל אלה - החסד. ריבונו של עולם, הבוחן כליות ולב, מתעלם מכל החסרונות המצויים במעמדה העקרוני, ומביט אל עובדת יסוד אחת, "כי האדם יראה לעיניים וד' יראה ללבב".
בתקופה זו, תמה "ההתערותא דלעילא". המאורעות הגדולים של הכניסה לארץ יפנו את מקומם ליום קטנות של התנחלות והשתרשות; לא יהיו עוד נסים גלויים; קשיים גדולים יעמדו בפני עם ישראל כאשר יבקשו להמשיך את המסורת ולהנחיל לבניהם אחריהם את מה שהם חשו עם הכניסה לארץ, כיוון שלא ניתן להעביר חוויה כה גדולה.
הם נמצאים כעת בתקופה של "התערותא דלתתא". האחריות איננה על הקב"ה אלא עליהם. עתה צריך עם ישראל למורה דרך אשר ילמד אותו כיצד יש לבנות את אמונתו מלמטה למעלה. כיצד להתמודד עם ימי בצורת, ארגון הצדקה והחסד, הנאמנות האישית, הליכה בדרכי ישרים. כל אלה ללא היענות ישירה של ריבונו של עולם כפי שהורגלו בעבר.
בדמותה של רות מצויה בשורה לאומה. ניתן להקים את הקשר בין עם הנצח לבין הקב"ה על בסיס החסד וההתנהגות האנושית. ניתן להקים את החיים האמוניים מלמטה למעלה. גם מי שלא חווה ולא היה, גם מי שלא זוכר את המאורעות הגדולים, יכול להיות שותף בבניין האומה, ואף להורות דרך.
הגר, הבא מארץ נכריה וחובר אל עם ישראל, עושה זאת לא בשל ההיסטוריה אלא בשל העתיד, לא בשל מה שהיה אלא בשל הגנוז בדרך תיקון העולם של עם ישראל. כך הוא מורה לעם ישראל כי ניתן לבסס את הכל על בניה הנובעת מראיית הייעוד העתידי הגדול.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות ישיבת אורות שאול