רגע של עברית בשיר השירים ח'

"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ" (ז) -

הביטוי "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" מוכר לנו כביטוי חיובי על עוצמת האהבה. מקור הביטוי הוא בפרקנו, וזה ההקשר של הפסוק "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ" (ו-ז).

כפי שניתן לראות אמנם הכתוב מדבר על עוצמת האהבה אך דווקא מציג את הצד השלילי של האהבה. האהבה קשה כמוות והיא שורפת. כך למשל מפרש עמוס חכם בדעת מקרא:

"וכמו שהמות אכזרי ואינו יודע רחם כן האהבה עלולה להיות נוקמת ואכזרית כשפוגעים בה... כאן שומעים אנו שיש באהבה גם קשיות ואכזריות הקנאה. כגדל האהבה כן גדל הקנאה הצמודה אליה".