בפרק ד' בספר קהלת מופיעים כמה פתגמים וביטויים ידועים:

 

"טוֹב מְלֹא כַף נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ" (ו)

חופֶן הוא חלל כף היד כשהיא כפופה, והוא משמש באופן טבעי גם בימינו מידת נפח, למשל בבישול. ואולם במקורותינו שימשה בדרך כלל צורת הזוגי 'חופניים', כלומר חופן כפול הנוצר מהצמדת כפות הידיים זו אל זו. חופניים – וכמובן חופניים מלאים – מכילים יותר מכף אחת, אפילו מלאה, וכבר אמר קהלת בהשוואה של נחת לעמל ורעות רוח: "טוֹב מְלֹא כַף נָחַת מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ" (מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית)

"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן-הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ-לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם" (ט)

עדיף להיות בשניים (או יותר) מאשר לבד. בכל עניין בחיים – לשניים יש יותר כוח מאשר לאדם יחיד.

"... וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (יב)

חבל העשוי משלושה חוטים הוא חזק יותר. בפסוק משתמשים בדימוי של החוט המשולש לחבורה של שלושה אנשים, שהיא חזקה ובטוחה יותר. קהלת ממליץ לאדם להתחבר לאנשים ולא להיות בודד.

בעברית המודרנית משתמשים בביטוי זה גם עבור שלישיה של אנשים, וגם עבור שלישיה של דברים או אידאות שיש ביניהם קשר עז וחזק.