בפרק ל' בספר משלי מופיע פתגם ידוע:
"תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע-לָחֶם" (כב)
פסוקים כא-כג מתארים ארבעה מקרים של אנשים שהגיעו לשלטון למרות שאינם ראויים לכך, וגורמים לעוולות. הראשון מביניהם הוא "עבד כי ימלוך" - עבד שמרד באדוניו ומולך תחתיו (דעת מקרא).
פסוק זה הפך לפתגם המתאר אדם מושפל שהגיע לעמדה של כוח, ואינו ראוי למעמדו.