ראש השנה

ראש השנה

בתנ"ך כתוב מעט מאוד על ראש השנה, וקשה לעמוד על אופיו ומהותו מתוך הכתובים. 

בתורה, ראש השנה נקרא "יום תרועה" או "זכרון תרועה", ולא נזכרים מאפיינים נוספים שלו:

"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כ"ג, כד)

"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כ"ט, א)

בספר נחמיה מתוארת אסיפה של העם ביום הראשון של החודש השביעי, הוא ראש השנה:

"ויָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (נחמיה ח', ב)