קשת יונתן וחניתו של שאול

ניתן לראות לאורך ספר שמואל שכלי הנשק המלווה את שאול הוא החנית, ולעומתו כלי הנשק המזוהה עם יונתן הוא דווקא הקשת. שני כלי נשק אלה מבטאים שוני מהותי בין תפיסות העולם של שאול ויונתן.

החנית נועדה להכאה לטווח קצר. כאשר שאול מנסה בפרק י"ח להכות את דוד ובפרקנו להכות את יונתן, הוא מנסה לפגוע במטרה קרובה, בניגוד לקשת, היעילה בירי למרחק. הראייה של שאול את המציאות היא ראייה לטווח קצר בשני מובנים: דבר ראשון, הוא מנסה להמשיך ולהיאחז במלוכה על אף שהוא יודע מנבואת שמואל שמלכותו לא תמשך זמן רב. שנית, הוא מנסה לדאוג למלוכה של בנו - אדם קרוב - אף שזה בא במחיר של הרג של אדם אחר, שאולי ראוי ממנו.

למולו, ליונתן יש תפיסה ארוכת טווח יותר, הוא כורת ברית לדורות עם בית דוד, והוא דואג לדוד על חשבון האינטרסים שלו עצמו, רואה מעבר למרחב המצומצם שלו ושל משפחתו הקרובה.

הקשת מסמלת גם את ההסתמכות על כוחו של ה' ולא על כוחו של האדם - "חץ תשועה לה'" (מלכים ב י"ג, יז). זאת כנראה, משום שבפגיעת הקשת האדם אינו רואה קשר ישיר בין מעשיו לבין נצחונו, וכך נוצר מרחב של ביטחון בה'; בניגוד לקרב המתבסס על החרב, שהוא יותר מוחשי וקרוב, ולכן ניתן לחשוב אך ורק על כוחך שלך ולנסות להסתמך על כך.

במלחמת מכמש ובמלחמת גולית אנו רואים שהרעיון הזה משותף ליונתן ולדוד (היורה בקלע), בעוד שאצל שאול לא מודגשת אמונה זו.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער