קשה להיות נביא

תוכן המגילה אותה מתבקש הנביא לאכול מְבַשֵּׂר את תוכן נבואתו של יחזקאל לעם: כפי שהמגילה כוללת קינות, ללא רמז לגאולה (ב', י), כך גם נבואתו של יחזקאל כוללת, בשלב ראשון, את תיאור בוא החורבן.

ניתן לשער כי יחזקאל, בהיותו כהן, היה בין באי המקדש בירושלים טרם שגלה, והשליחות הנבואית הזאת קשה עבורו. על כך מעידים דברי ה' החוזרים ונשנים כי יחזקאל נבחר לשליח, וכך נרמז גם בדברי ה' אליו: "אַל-תְּהִי-מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי" (ב', ח).

בסופו של המעמד, הנביא נענה לשליחות, ואף מתאר את מתיקותה של המגילה: "וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק" (ג), כביטוי לקבלתו את שליחותו הנבואית.

הקושי בשליחותו הנבואית של יחזקאל נובע בין השאר מהעובדה שנבואתו לא צפויה להתקבל על ידי העם. העם מבין היטב את הנאמר לו: "כִּי לֹא אֶל עַם עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ" (ה); העם גם יודע כי יחזקאל פועל בשליחות א‑לוהית: "וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ – כִּי-אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי" (ז). זו גם איננה התנגדות של קבוצה מצומצמת בעם, והיא איננה חד-פעמית או אקראית: "כִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִזְקֵי-מֵצַח וּקְשֵׁי-לֵב הֵמָּה" (ז).

וכך, יוצא לשליחותו הנבואית יחזקאל, כשמו כן הוא, מחוזק על ידי ה': "הִנֵּה נָתַתִּי אֶת-פָּנֶיךָ חֲזָקִים לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם, וְאֶת-מִצְחֲךָ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם. כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ" (ח-ט) – זאת בשעה שהעם איננו חושש מלהביע את מורת רוחו בגלוי: "לֹא תִירָא אוֹתָם וְלֹא תֵחַת מִפְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה" (ט).

לאחר הדגשת הקשיים בתפקידו הנבואי של יחזקאל הוא מגיב בהסתייגות (או שמא ברתיעה), אך מרגיש בידו החזקה של ה', שהיא תומכת ומלווה, אך עם זאת גם אינטנסיבית וכופה את דברי ה' עליו: "וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי, וְיַד ה' עָלַי חָזָקָה" (יד). בדרך זו אנו שותפים לתחושות הסותרות עימהן מגיע יחזקאל לתושבי הגולה להם מיועדות נבואותיו: "וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב) הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם" (טו).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון