דוד מוקף אהבה מכל סובביו וככל שזו גוברת ומעמיקה כן הולכת וגדלה קנאתו של שאול.

 

שני כיוונים לקנאה, בדרך כלל:

האחד הוא הקנאה לַאָהוּב. האהבה מעוררת את רגש הקנאה כלפי המאיימים לפגוע בה והיא מגוננת עליה. ואולם קנאה זו יכולה שתופנה אף כלפי האהוב עצמו, כאשר הוא נתפס כפוגע בשלמותה של האהבה. באופן זה שני הרגשות הסותרים, האהבה והקנאה, שוכנים כאחד בלבה של הנשמה המיוסרת - "חולת האהבה" - ומופנים כלפי אותה אישיות.

באופן מעוות וממאיר עלולה הקנאה להופיע כנובעת מאהבה עצמית מופרזת, הרואה בכל כשרון של הזולת איום על עצם הקיום האישי. אף אהבת הזולת, אהבת איש לרעהו, מעוררת את קנאתו החולנית של מי שלא זכה לה. וככל שגדלה האהבה, כן גדלה קנאתו של הדחוי. "ורקב עצמות קנאה" (משלי י"ד, ל). קנאה זו היא ארס ורקב החודר לתוך נפשו של האדם, היא מאכלת ומכלה אותה מבפנים, ומעבירה את האדם על דעתו.

אף כאן, דוד מוקף אהבה - אהבת יונתן, אהבת מיכל ואהבת העם - וכלל שזו גוברת ומעמיקה כן גדלה קנאתו של שאול.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז מלך – עיונים בספר שמואל', בהוצאת מדרשת הגולן