קדוש הוא!

המזמור נחלק לשלושה חלקים על פי הפזמון החוזר "קדוש הוא"/"קדוש ה' אלוקינו": בחלק הראשון (א-ג) ה' מוכרז כמלך העולם; בחלק השני (ד-ה) ה' מתואר כאוהב צדקה ומשפט; ובחלק השלישי (ו-ט) משה, אהרן ושמואל וייחסם לה'.

במזמור יש לכאורה ערבוב מסוים בנוגע לקריאת שמו של ה': האם יש להתייחס לה' בגוף שני (אתה) או בגוף שלישי (הוא)? למעשה בכל חלק הגופים משתנים בדיוק באותה צורה: בתחילת כל חלק ה' נקרא בגוף שלישי ("ה' מלך"; א | "משפט אהב"; ד | "והוא יענם"; ו), בהמשך עובר לגוף שני ("יודו שמך"; ג| "אתה כוננת מישרים"; ד | "אתה עניתם"; ח) ולבסוף הפזמון מחזיר את הפנייה בגוף שלישי ("קדוש הוא"; ג, ה). ייתכן כי השינויים מדגישים את המתח שבין קרבה לה' וריחוקו מבני האדם, וכך במקום "קדוש הוא" כבשני הפזמונים הקודמים, המזמור נחתם "כי קדוש ה' א-להינו!" (ט).

שלושת החלקים בנויים בהדרגה די ברורה: בחלק הראשון המזמור עוסק ב"כל העמים" ובארץ. בחלק השני עוסק המזמור בעם ישראל: "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית" (ד) וכך גם ה' הופך להיות "ה' א-להינו" (ה). בחלק השלישי המזמור עוסק בגדולים שבעם: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו – קוראים אל ה' והוא יענם" (ו). 

לעיון נוסף ניתן לשמוע את שיעורו של הרב יהודה טרופר - 'ה' נוכח או נסתר?'