צריך נס

מדוע התורה משתמשת בנס כדי להוכיח אם האשה טהורה או נואפת? הרי אין זו דרכה של התורה להשתמש בניסים ככלי הלכתי.

עבירת הניאוף, מעצם טבעה, היא העבירה הפחות ניתנת להוכחה על ידי עדים. היא נעשית במחשך ובאין רואה, מתוך הקפדה של שני השותפים שלא להיראות ובלא להשאיר עקבות. לפיכך, רחוק הדבר מאוד שמעשה כזה יגיע לדיון בפני בית דין.

התוצאה מכך היא שתחום הניאוף מופקע כמעט לגמרי מן הדיון המשפטי. תוצאה זו - יש בה כדי להרעיל את יחסיהם של זוגות שבהם הבעל חושד באשתו שהיא מנאפת, ויש לו בסיס לחשדו, אך אין לאל ידו לברר את העניין בדרך משפטית רגילה.

במקום שבו המשפט האנושי הוא חסר אונים, והדבר עלול להביא לפרצה בחיי המשפחה, מתייצב המשפט הא-להי כתחליף לו, ובכך נסתמת אותה פרצה.

נתבונן עתה במצבם של בני הזוג שנקלעו למשבר חמור ביחסיהם, ושאינם יכולים להמשיך לחיות יחדיו. מה הן האפשרויות העומדות לפניהם מבחינת ההלכה? הבעל יכול להחליט, כמובן, שאינו חפץ יותר בהמשך קשר הנישואין, ולהתירו בגט (עם תשלום כתובתה של האישה). אף האישה יכולה להחליט שאינה מוכנה להיבדק, ובכך להביא לפירוקו של קשר הנישואין.

אולם מה אם שניהם - הבעל והאישה - חפצים להמשיך ולחיות יחדיו ולשקם את קשר הנישואין שביניהם? התורה פתחה לפניהם דרך גם לאפשרות זאת: הבדיקה במי סוטה. רק בעקבות הבדיקה הזאת תחזור האישה להיות מותרת לבעלה, משתימצא טהורה, והמשפחה תוכל להשתקם.

הבאת האישה לבדיקה זו חייבת אפוא שתיעשה מרצונם המשותף של שני בני הזוג, וכל אחד מהם בפני עצמו יכול למנוע את קיומה של הבדיקה אם לא יחפוץ בה. אין הבעל כופה על אשתו את הבדיקה בעל כורחה: רק נכונותה לעבור את נתיב הייסורים של הבדיקה מרצונה מאפשר זאת. האישה תהא נכונה לכך מפני רצונה להמשיך ולחיות עם בעלה, ומתוך שהיא יודעת שלא נטמאה.

"גדול שלום שבין איש לאשתו" - כדי לאפשר את תיקון היחסים בין איש לאשתו, דרושה בדיקה ששום מערכת משפטית אנושית אינה יכולה לספק. התורה יוצאת מגדרה ומציעה לאישה ולבעלה בדיקה המבוססת על נס. רק בעזרת הנס ישוב האמון בין האיש לאשתו, ויחזור שלום הבית על כנו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון