העצה "וצדקה תציל ממוות" (ד) איננה שייכת רק לספרות החכמה. הנביא ישעיהו, למשל, מדבר גם הוא על אותו הרעיון, גם אם בהקשר מעט שונה.
העצה "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (ד) משמעותה: ביום צרה וקושי, הכסף לא יועיל. מה שיכול להועיל הוא הצדקה, שהרי היא "תציל ממות". למעשה עצה זו לא באה רק במסגרת ספרות החכמה, אלא מופיעה גם בדברי הנביאים.
נקודה זו באה לידי ביטוי בצורה חריפה בפרקים הראשונים של נבואות ישעיהו. ישעיהו יוצא נגד העושר הרב שבממלכת יהודה: "וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו" (ישעיה ב', ז). וכך גם בביקורת על הנשים ביהודה: "בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים. הַנְּטִפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת. הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים. הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף. הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים. וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים" (שם ג', יח-כג).
האמירה של ישעיהו ברורה. לא רק שהעושר לא יציל ביום צרה, שהרי ה' הוא זה שיכול להפוך את העושר ברגע אחד לקללה ולחורבן (שם ג', כד-כו), אלא כדי שירושלים תינצל יש לדבוק בערך הצדקה, וכך נאמר בצורה ברורה בפסוק המפורסם: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (שם א', כז). הצדקה תציל את ירושלים מכיליון שהרי אז תשוב להיקרא עיר הצדק (שם א', כו).