אדם הנותן צדקה לעני משול במדרש לאדם הנותן דורון למלך. התפיסה לפיה העני הוא ידו הארוכה של המלך, וכאשר אנחנו נותנים צדקה אנחנו נותנים זאת כביכול למלך – הופכת את הצדקה למשהו אחר לגמרי.
בתוך רצף דרשות על הצדקה מופיעה גם דרשה המתבססת על פסוק מהמזמור שלנו:
"דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי:
בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם;
מדת בשר ודם, אדם מביא דורון גדול למלך -
ספק מקבלין אותו הימנו, ספק אין מקבלין אותו הימנו,
[ואם תמצא לומר מקבלים אותו ממנו] -
ספק רואה פני המלך, ספק אינו רואה פני המלך;
והקדוש ברוך הוא אינו כן,
אדם נותן פרוטה לעני - זוכה ומקבל פני שכינה,
שנאמר: "אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך" (תהילים י"ז, טו)"
(תלמוד בבלי בבא בתרא י עמ' א).
רבי דוסתאי רואה בצדקה מתנה למלך, ולכן ממשילה לאדם הנותן למלך דורון. בשונה ממלך בעולם שלנו, שלעתים מוכן לראות את האדם הרגיל ולעתים לא, וגם אם ייאות לפגשו, לא בהכרח יהיה מוכן לקבל את המתנה שלרוב תהיה פחותת ערך, הקב"ה מוכן לקבל את כולם ואפילו לגלות בפני מביא המתנה את פניו.
אבל החידוש הגדול במשל הוא שהמתנה אינה ניתנת למלך ואף לא לעבדיו, אלא לעני המזדמן. חכמים בדרשה זו הפכו את היוצרות – לא מלך אלא עני, ולא 'דורון גדול' אלא פרוטה. ולמרות זאת 'זוכה ומקבל פני שכינה'.
התפיסה לפיה העני הוא ידו הארוכה של המלך, וכאשר אנחנו נותנים צדקה אנחנו נותנים זאת למלך – הופכת את הצדקה למשהו אחר לגמרי.
באדיבות אתר 929