כיצד נכון לחלק את המזמור שלפנינו? מיהם הדוברים בו? מיהו הצדיק עליו תמהים "צדיק מה פעל?" (ג)? ומהי תגובתו של המשורר לכך?
א. חלוקת המזמור: כמו במזמורים אחרים גם כאן הוצעו חלוקות שונות למבנה המזמור. הכול מודים שבמזמור כלולים שני דוברים: בפסוקים א, ו-ז מופיעים דברי המשורר ובפסוקים ב-ג מופיעים דברי הדוברים המייעצים למשורר לברוח. מצד התוכן נכון יותר לחלק את המזמור לשני חלקים מרכזיים: א-ג – העצה למשורר לברוח ובפסוקים ד-ז – הבטחון בה' שיפרע ברשעים. יש מי שרצה לחלק לפי הביטויים החוזרים שבפרק ובעיקר בפתיחת בתים באזכור שם ה': "בה' חסיתי" (א-ג), "ה' בהיכל קדשו" (ד), "ה' צדיק יבחן" (ה), "ימטר...כי צדיק ה'" (ו-ז). החלוקה הזו מעניינת מצד קישורים נוספים בטקסט, אך חלוקה זו מתעלמת מהתוכן של הכתוב.
ב. המשורר פונה אל הדוברים ושואל אותם: "איך תאמרו לנפשי נודו [נודי] הרכם (=מן ההרים שלכם)" (א). דברי הדוברים באים מיד לאחר מכן: "הרשעים ידרכון קשת, כוננו חיצם על יתר (=מיתר)" (ב). בסוף הדוברים תמהים – "צדיק מה פעל?" (ג), באופן פשוט הכוונה היא לאיש הצדיק – אין שום תועלת בצדקותו של הצדיק, שהרי הרשעים "השתות (=תשתיות) יהרסון" (ג). אך אפשר להציע בזהירות ש"צדיק" הכוונה כאן להקב"ה. בסוף המזמור ה' נקרא צדיק: "כי צדיק ה', צדקות אהב" (ז). ה' הוא צדיק ולכן הוא יושיע את הצדיקים, כך טוען המשורר בסוף המזמור. ייתכן שכאן הדוברים טוענים בדיוק ההיפך: ה' מה פעל?. כך אפשר גם להבין את תשובתו של המשורר – המשורר לא רק עוסק בכך שהצדיק ראוי להושעה ("ה' צדיק יבחן") אלא גם בכך שה' הוא צדיק ממש "כי צדיק ה'" (ז).
ג. הפסקה האחרונה של המזמור בנויה על בסיס דמיון בין הפסוקים. כך "עפעפיו יבחנו בני אדם" – "ה' צדיק יבחן"; "ורשע ואהב חמס שנאה נפשו" – "ימטר על רשעים פחים" ולסיום: "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" (=הישרים יזכו לראות את פניו של ה'). בנוסף הפסקה הזו בנויה בצורה כיאסטית: המשורר פותח בהעדפה של הצדיק על פני הרשע (ה), ממשיך בגמול לרשע (ו) וחותם בגמול לצדיק (ז).