פתיחה לתהילים

א. שם הספר 'תהילים' נגזר מהמילה 'תהילה' והכוונה היא שספר תהילים מורכב מתהילות לה'. אך תמוה הוא שהספר כלל לא נפתח בתהילה לה' אלא בתהילה לאדם: "אשרי האיש" (א). מה עוד שמזמורים א'-ב' לא פותחים בכותרת, כמרבית מזמורי תהילים. מתוך כך ההנחה המקובלת היא לומר שמזמורים א'-ב' הם פתיחה לספר ובהם כתוב מיהו זה ש"אשריו" והוא הולך בדרך ה' ומי הוא זה שהוא "כמץ אשר תדפנו רוח" (ד).

ב. על מבנה המזמור יש דיון גם בין אלו הרואים במזמור אחדותי לחלוטין. יש מי שמחלק את המזמור לשלושה חלקים, כך שכל חלק הוא בן שני פסוקים. כך החלק הראשון עוסק בצדיק שלא הולך בדרך הרשעים; החלק השני עוסק בהשוואה בין הצדיק והרשע והגמול שלהם והחלק השלישי עוסק בעתיד של הצדיק והרשע (שמעו למשל את השיעור של פרופ' יהונתן יעקבס). הצעה אחרת (של נחמה ליבוביץ') היא לראות במזמור מבנה משולש: החלק הראשון (א-ג) עוסק בצדיק, החלק השני (ד-ה) עוסק ברשע ואילו פסוק ו חותם את המזמור כולו. הצעה אחרונה למבנה מזמור זה: א-ב - מעשי הצדיק; ג - גמול הצדיק; ד-ה - גמול הרשע; ו(1) - מעשה וגמול הצדיק; ו(2) - מעשה וגמול הרשע. 

ג. את ההשוואה בין הצדיק והרשע עוד נפגוש הרבה פעמים בספר תהילים בהקשרים שונים, אבל כאן זה המקום הכי קרוב לפסוקים מירמיהו שממש מתכתבים עם הפסוקים שלנו: "כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ. וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא [יִרְאֶה] כִּי יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי" (ירמיהו י"ז, ה-ח). רבו הדעות בשאלת היחס בין שני המקורות. קשה להכריע בצורה וודאית אבל נראה שפסוקי המזמור נוספו לספר ירמיהו על ידי הנביא ולא שבעל המזמור ליקט חלק מהמזמור מספר ירמיהו. 

ד. הקשר של פסוק ו לפסוק ה – לא ברור. לכאורה הסדר של הפסוקים היה צריך להיות הפוך. הפתיחה של פסוק ה "על כן" קשה, ולכן נראה שצריך מצד ההבנה לקרוא את הפסוקים במהופך. מכיוון שיודע ה' דרך הצדיקים, הרשעים והחטאים לא יקומו במשפט ובעדת צדיקים.