הפרק שלפנינו מסיים את קובץ פרקי הקדושה בספר ויקרא הנוגע גם לקדושת ישראל. סיפורו העגום של המקלל הובא כאן כדוגמא להשלכות החמורות של נישואי תערובת הפוגעים בקדושת ישראל.

 
סיפור המקלל מעורר כמה שאלות: ראשית, מדוע מזכירה התורה במהלך הדברים שאומר הקב"ה למשה גם את דיני מכה איש ומכה בהמה? שנית, מה טיבו של סיפור זה, ומדוע הוא מופיע דווקא כאן?

נראה, שהנקודה המרכזית המודגשת בפסוקים היא הנושא הלאומי. מסתבר, שהסכסוך התחיל מענייני ממון, וייתכן שעבר למכות בין שני הצדדים, ומשום כך נכרכו כאן יחד דיני נזיקין ודיני חובל בחברו.

אולם, לפתע אירע דבר בלתי-צפוי: בלהט הוויכוח עלתה חמתו של בן האיש המצרי, והוא קילל את בן האיש הישראלי בא-להיו. כדי לעמוד על חומרת העניין יש לציין, כי הפעם היחידה במקרא שבה מצאנו תופעה דומה הייתה במאבק שבין דוד לגלית ("וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו" [שמואל א י"ז, מג]). מה גרם למקלל לנהוג כפי שנהג?

מסתבר, שהקללה נגרמה דווקא בגלל מוצאו הבעייתי של המקלל, כבנו של איש מצרי. יש לשים לב לכך, שהתורה כלל אינה מציינת את שמותיהם של שני הנצים, והשם היחיד המוזכר הוא דווקא שמה של אמו של המקלל - שלומית בת דברי. הווה אומר, ה'גיבורה' המרכזית של הסיפור היא דווקא אותה אישה, שילדה בן לאיש מצרי. דומה, שאותו בן חש תמיד בניכור כלשהו כלפי העם שבעטיו נענש עמו של אביו בעונשים כבדים כל כך, וברגע של חמה התפרץ התסכול החוצה בצורה כל כך חמורה.

מסתבר, שדווקא מוצאו המורכב של המקלל עמד בבסיס הספק שבגינו בשלב הראשון השאירו בני ישראל את המקלל במשמר. היות שמעמדו הלאומי לא היה ברור, הרי שלא היה מובן מאליו שעליו להיענש על חטאו כמו בן ישראל רגיל. אשר על כן מדגיש הקב"ה בתשובתו למשה, שדין המקלל למוות חל על כל אדם הנמצא במחנה ישראל: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת... מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (טז-כב).

לאור זאת ניתן להבין מדוע התורה מתארת סיפור זה דווקא כאן. פרשתנו מסיימת את קובץ פרקי הקדושה בספר ויקרא (י"ט-כ"ג), שעסקו בקדושתם של בני ישראל, בקדושת הכוהנים ובקדושת הזמנים. על מנת להמחיש בקצרה את משמעות קדושתם הסגולית של בני ישראל, מביאה התורה את הסיפור העגום על מי שלא נכלל בקדושה זו, ועל המחיר שנגבה כתוצאה מפגימת קדושת ישראל על ידי אמו. סיפור המקלל הוא אפוא תיאור הטרגדיה של תופעת ההתבוללות ונשואי התערובת.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת