פרק כ"א - שיקום שבט בנימין

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-יד: המלחמה ביבש גלעד
2. פס' טו-כה: חטיפת הבנות המחוללות

הפרק בכללותו עוסק בשיקום שבט בנימין ובמציאת נשים לנותרים ששרדו. החלק הראשון מתאר את המלחמה ביבש גלעד, משום שלא באו למלחמה, אך זה מספק גם פיתרון חלקי לבני בנימין. החלק השני מתאר את הפיתרון לשאר אנשי בנימין.

1. פס' א-יד: המלחמה ביבש גלעד 

א. בפסוקים שלפנינו ישנן קפיצות חוזרות ונשנות בין העבר לעתיד ובין אירוע אחד למשנהו.

ב. פס' א – יש כאן 'הבטה לאחור', תיאור של אירוע שקרה עוד לפני המלחמה כאשר עלו כולם למצפה.

ג. פס' ב – כאן (וכן בפס' ג-ד) מדובר בהווה, לאחר המלחמה ותשומת הלב לתוצאותיה.

ד. פס' ה – הפסוק משלב תיאור של המציאות בהווה עם 'הבטה לאחור' לזמן שלפני המלחמה.

ה. פס' ו – שוב חוזר הסיפור להווה, למציאות שאחרי המלחמה.

ו. פס' י-יב – זהו תיאור קשה מאוד של החרמת עיר רק בגלל שלא באה למלחמה. אפשר שהם ראו בכך שותפות והסכמה למעשי אנשי הגבעה. ניתן לראות סימני השוואה למלחמה במדין (במדבר ל"א).

ז. פס' יד – "ולא מצאו להם כן" – לא נמצאו מספיק נשים, מספר נכון.

2. פס' טו-כה: חטיפת הבנות המחוללות

א. פס' טו – שוב חוזר הכתוב על העובדה שהעם ניחם (עיינו לעיל פס' ו) ושוב נשאלת השאלה מה נעשה לנותרים (עיינו לעיל פס' ז) ובכך ישנה תחושה כאילו יש כאן סיפור חדש העומד כשלעצמו. פס' יד הוא המקשר בין שני החלקים בפרק כאשר הכתוב מזכיר שישנם עוד 200 גברים שלא נמצא להם פיתרון.

ב. פס' יט – לא ברור לגמרי לאיזה חג מתכוונים. התיאור הגיאוגרפי של שילה מלמד על כך שהמקום אינו מוכר! אכן לפי חז"ל (בב"ב יד.) שמואל כתב את הספר זמן רב לאחר חורבן המקום. אולם למעשה יש בכך רמז כבר לאי מרכזיותה של שילה עוד כשהייתה בנויה, בתקופת ספר שופטים. (על כך ניתן לקרוא גם בפוסט מאת יאיר דב וייץ)

ג. פס' כב – הפיתרון הוא בכך שאבות הנשים הללו (או אחיהם! השוו לסיפור עבד אברהם בארם נהרים, בראשית פרק כ"ד) לא נתנו מיוזמתם את הנשים ולא עברו על השבועה.