פרקים י"ז-כ"א, פרקי הסיום של הספר, מביאים לפנינו שתי פרשיות הממחישות את הבעיה הרוחנית הקשה של התקופה. המשפט המנחה החוזר לאורך פרשיות אלו הוא "בימים ההם אין מלך בישראל" והוא מבקש לתלות בעובדה זו את שורש הבעיה ולפתוח לנו פתח למודל המלוכה המוצג בספר שמואל.
כפי שנראה להלן, מבחינה כרונולוגית סיפורים אלו לא אירעו בסוף תקופת השופטים דווקא ואם כן רעיון הצבתם בסוף הספר הוא בעיקר ספרותי-רעיוני: ללמד על ההידרדרות הרוחנית והמוסרית של תקופת השופטים.

פרק י"ז 

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ו: עשיית הפסל ובית האלהים 
2. פס' ז-יג: מינוי הלוי לכהן

כללי: הסיפור שלפנינו, סיפור 'פסל מיכה', משתרע על פני פרקים י"ז-י"ח ומחולק לכמה סיפורי משנה. ניתן לראות שמבחינת מספר הפסוקים הדגש העיקרי הוא על החלק השלישי (בפרק י"ח) שבו מתגלית בכל שיאה האנרכיה השולטת. 

1. פס' א-ו: עשיית הפסל ובית האלהים

א. פרשיה זו מציגה לפנינו דמות שגניבה, מנהגי עבודה זרה ועבודת ה', משמשים בה בערבוביה.

ב. פס' ב – "ואתי אלית" – מלשון אלה, קללה. מיכה כנראה פחד מהקללה ולכן הודה. ואכן אמו בירכה אותו במקום הקללה.

ג. פס' ג – "וישב" – כך נאמר גם בתחילת פס' ד. יתכן שבפסוק זה הכוונה היא רק שהוא היה מעוניין לעשות זאת אך אמו הקדימה אותו והקדישה את הכסף.  

ד. "פסל ומסכה" – השוו דברים כ"ז, טו.

ה. פס' ד – לא ברור מהכתוב מה נעשה בשאר הכסף. רד"ק מציע שמאתיים כסף זה שכר הצורף ומשאר הכסף עשו את הפסל והמסכה.

ו. פס' ה – ישנה התלבטות האם בית האלהים היה כבר קיים או כעת בונים אותו בעקבות בניית הפסל ומסכה?

ז. פס' ו – פסוק זה חותם את היחידה כאשר מטרתו להסביר את הרקע למתרחש. מהו השורש לבעיות המתוארות בפסוקים שקראנו.  

2. פס' ז-יג: מינוי הלוי לכהן 

א. פס' ח – "לגור באשר ימצא" – נראה שהנער 'חיפש עבודה' בתור לוי. אם כך, מיכה הוא לא היחיד שהעסיק לויים בצורה כזו או אחרת.

ב. פס' יא – יש כאן דגש על כך שהיחסים בניהם לא היו רק כלכליים אלא גם על בסיס אישי. מידע זה מבליט את בגידתו של הלוי במיכה.