פרק ד' - דבורה וברק

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ג: הקדמה
2. פס' ד-כד: סיפור התשועה
 
1. פס' א-ג: הקדמה

פס' א – העובדה שהכתוב מכנה את יבין מלך חצור 'מלך כנען', למרות שהיו הרבה מלכים בכנען, קשורה כנראה לחשיבותו הגדולה כפי שלמדנו בפרק י"א שהוא זה שהנהיג את מלכי הצפון במלחמה מול יהושע.
 
2.  פס' ד-כד: סיפור התשועה

א. פס' ד-ה – שימו לב לדרך הצגתה של דבורה, השונה מהדרך בה הספר מציג את שאר השופטים: משמעות המונח 'שופט' בהקשר של דבורה שונה משאר השופטים, אשר לגביהם המונח 'שופט' הוא מלשון 'מנהיג'. עוד יש לשים לב לסגנון "ויקם ה'" וכו' החסר כאן. אכן, בפועל דבורה לא הובילה את הקרב אלא ברק ובמידה מסוימת הוא זה ששפט את ישראל באותה תקופה. העובדה שבכל זאת הכתוב מציג אותה כשופטת של התקופה קשורה, כנראה, לכך שהיא יזמה את המערכה וכן לכך שברק סירב לצאת למערכה לבדו.

ב. פס' ח – העובדה שהוא מסרב ללכת בלעדיה מלמדת על חוסר ביטחון מסוים, בשונה ממה שמצאנו עד עכשיו אצל עתניאל ואהוד, ובדומה למה שנמצא בהמשך אצל גדעון שאף הוא חשש לצאת ולהלחם. אכן דבורה מבקרת את ברק על כך במפורש בפסוק ט.

ג. פס' ט – "כי ביד אשה" – קיימת התלבטות האם הכוונה לדבורה (שכאמור, היא זו שכונתה בסוף השופטת של תקופה זו), או ליעל -  ראו פס' יח ואילך.

ד. פס' יא – פסוק זה מובא כאן כנתון מקדים על מנת שנבין את המשך הסיפור ואת תפקידה של יעל.

ה. פס' טו – "ויהם" – ביטוי שגור כאשר המעורבות של ה' במלחמה מודגשת. (השוו שמות י"ד, כד-כה; יהושע י', י). כיצד קרה הדבר? לאור התיאור להלן פרק ה', כ-כא ("מן השמים נלחמו") וכן מהשוואה לפס' שם בספר שמות, יתכן שהכוונה היא לגשם חזק שירד והפך את העמק לביצה שתקעה את מרכבות הכנענים. באופן זה מבאר גם יוספוס פלביוס.