א. היחס בין הפרק שלנו ובין פרק א' מחד, ובינו ובין פרק ג' מאידך, מבחינת סדר הזמנים, מצריך עיון. בפרק א' נמסר הציווי לשוטרים על שלושה ימי הכנה לחציית הירדן ובתחילת פרק ג' מסופר על כך שימי ההכנה הגיעו לקיצם. מתי, אם כן, אירע סיפור המרגלים?
רש"י מבין שסיפור שליחת המרגלים אכן קדם לציווי לשוטרים המופיע בפרק א'. אפשרות אחרת היא ששני הסיפורים מתרחשים במקביל ובאותו יום בו ציווה יהושע את השוטרים הוא גם שלח את המרגלים.
ב. פס' א – שימו לב להגדרת המשימה של המרגלים "לכו ראו את הארץ ואת יריחו", שבפשטות הכוונה לראות ולגלות את דרכי הגישה אל העיר. אלא שאם כך לכאורה הם לא עמדו במשימה! יש הטוענים שהם נכשלו במשימה מעצם הגעתם לביתה של רחב. אולם מסגנון הפרק לא משמע כך ונראה יותר שהמשבר בסיפור, עובדת גילויים, מגיע בסופו של דבר לידי פיתרון. אומנם הם נתפסו ולא 'ראו את הארץ' אך הם גילו משהו לא פחות חשוב: מורל העמים נמוך והפחד מעם ישראל גדול. כל זה מתקשר גם לעובדה שיריחו נכבשה בסופו של דבר בעזרת נס נפילת החומה.
ג. פס' א – 'אשה זונה' – – דברי התרגום יונתן המפרש שמדובר על פונדק ו'זונה' מלשון תזונה, ידועים. רבים העירו שגם אם לא מוציאים את המילה מפשטותה (וכפי שאכן פירש רד"ק) בפועל אותם בתים ששימשו לזנות שימשו אף כבתי אירוח ו'פונדקים'.
ד. פס' ט-יג – שימו לב למספר הפסוקים המוקדשים לדברי רחב, מה שמלמד על החשיבות המרכזית שיש לדבריה בסיפור. ואכן המרגלים מספרים ליהושע את תוכן דבריה (פס' כד). יש שהעירו כי עיקר חשיבות דבריה הוא בכך שלמרות שמנהיג העם, משה, מת, הפחד של העמים מה' ומישראל (שהוזכר במפורש בשירת הים) לא פחת.
עוד שימו לב לעובדה שרחב למעשה מצהירה על אמונה באל אחד, מה שכנראה מאפשר לה להיכלל בעם ישראל. השוו את דבריה בפס' יא לפסוק בדברים פרק ד', לט. דמותה של רחב מזכירה את דמותו של יתרו ובאמת במדרשים רבים ראו את שניהם (יחד עם רות) כ'אב טיפוס' של המתגיירים.
ה. פס' טז – בפשטות הכוונה להרי יריחו שמעברו המערבי של הירדן שהרי הרודפים רדפו אחריהם מזרחה.
ו. פס' יז – זוהי כמובן קביעה על תנאי כפי שהם מפרטים בסמוך.
ז. פס' יח-כא – מדוע דבריהם של המרגלים לרחב נצרכים כאן והרי הם כבר סיכמו על עניין זה בפסוק יד? יש שהציעו שישנה חשיבות גדולה לכך שהם מתחייבים לה שוב לאחר שכבר עזבו את ביתה. בכך מודגש שהם לא התחייבו לה רק מפני החשש שמא תסגיר אותם, ודבריהם כנים ואמיתיים.