בפרק ד' על שלושת חלקיו מציג המחבר בצורה סדורה את הדרכתו לחיים.

 

הפרק נחלק לשלושה חלקים על פי הפניוֹת שבפרק. החלק הראשון פותח ב"שמעו בנים מוסר אב" (א); החלק השני פותח ב"שמע בני וקח אמרי" (י) והחלק השלישי פותח ב"בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך" (כ). למעשה קשה לראות את שלושת החלקים האלו כמנותקים זה מזה. בחלק הראשון מספר האב מדוע הוא מעוניין להעביר את המסרים לילדיו: "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו!" (ב) ואז הוא מספר ש"בן הייתי לאבי" (ג) ולאחר מכן מספר מה אביו אמר לו, כשהוא היה ילד. בשתי היחידות הבאות פורט האב את המסרים לילדיו.

למעשה המסרים שמובאים בפרק מובאים בסדר התפתחותי. החלק הראשון עוסק בחכמה: "קנה חכמה קנה בינה... ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה" (ה-ז). החלק השני אמנם פותח גם הוא בחשיבותה של החכמה: "בדרך חכמה הריתיך הדרכתיך במעגלי ישר" (יא) אך עיקר דבריו מוסבים על הבריחה מהרשעים: "בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים... כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו... דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו" (יד-יט). החלק השלישי לא עוסק בחכמה ולא ברשעים אלא דווקא בהערות פרקטיות: "הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך... אל תט ימין ושמאול, הסר רגלך מרע" (כד-כז).

נראה ששלושת החלקים מציגים את ההדרכה לחיים לפי המחבר: יש לדבוק בחכמה ולעזוב את דרך הרשע. אך בכל זאת גם אם דבקים בחכמה ועוזבים את דרך הרשעים יש להיזהר ולנקוט באמצעי זהירות "כי ממנו תוצאות חיים" (כג). ההדרכות הפרקטיות הן אלו שיובילו את האדם בסופו של דבר לחיים האידיאליים, ולא רק הידבקות או הרחקה מערכים מסוימים.