פרוכת הקודש ופרוכת המסך

בפרשת תרומה (פרק כ"ו, לא-לד) נאמר שבתחילה שמים את הפרוכת, אחר כך מביאים לקודש הקודשים ("מִבֵּית לַפָּרֹכֶת") את ארון העדות, ולבסוף נותנים את הכפורת על הארון. ואולם, בביצוע (פרק מ', כ-כא) נאמר בדיוק להפך, שבתחילה הניח משה את הכפורת על הארון והביא את הארון למקומו, ורק אחר כך שם את הפרוכת. יתכן שמדובר בשתי פרוכות, אך ייתכן שזו פרוכת אחת אשר יש לה שני ייעודים:

בפרשת תרומה ייעודה של הפרוכת הוא "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים" (כ"ו, לג), הפרוכת מסמנת את קו הגבול שבין שני חלקי הבית. לפי זה, מובן שפריסת הפרוכת קודמת להכנסת הארון: כל עוד לא הוגדר קודש הקודשים על ידי הפרוכת, אי אפשר להכניס את הארון, שהרי המקום המיועד לו טרם הוגדר.

בפרשת פקודי, לעומת זאת, תפקיד הפרוכת הוא "וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת" (מ', כא) - שמירה מיוחדת על הארון. לפי זה, אין שום משמעות לפריסת הפרוכת בטרם הובא הארון, שעליו היא סוככת!

שני תפקידיה של הפרוכת מתבטאים גם בשני שמותיה. בפרק מ (פס' כא) היא קרויה "פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ", והדבר מתאים לתפקידה באותו פרק: "וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת" (שם). אבל הפרוכת נקראת גם "פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא ד', ו), ושם זה הולם את תפקידה בפרשת תרומה: "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים" (כ"ו, לג). גם בתיאור העשייה של הפרוכת יש הבדלים. בעשיית "פרכת הקדש" הונח מקום ליצירתיות אנושית, אבל "פרכת המסך" נעשתה בדיוק כאשר ציווה ה' את משה.

לשמיעת שיעור בנושא

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון