מכת דבר ומכת בכורות הן המכות שנעשו באופן ישיר על ידי הקב"ה. בהן באה לידי ביטוי ה"יד החזקה" של ה', וההשגחה הישירה של ה' על גאולת ישראל ממצרים.

בפעם הראשונה שמשה ואהרן הולכים אל פרעה הם אומרים לו:
"וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לה' אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב" (ג)
מה כוונתם? מדוע שהקב"ה יפגע בהם בדבר או בחרב?
רש"י מסביר: "פן יפגענו - פן יפגעך היו צריכים לומר, אלא שחלקו כבוד למלכות".

כבר בפעם הראשונה שבה מגיעים משה ואהרן אל פרעה, הם מאיימים בשתי מכות: מכת דבר ומכת בכורות (היא החרב).
מדוע הם מאיימים דווקא במכות אלו?

הייחודיות של שתי מכות אלו היא בכך שהן נעשו על ידי הקב"ה בעצמו, ולא על ידי משה ואהרן. אמנם גם מכת הערוב נעשתה ישירות על ידי הקב"ה, אבל מכת הדבר מיוחדת יותר, בכך שמשה הודיע לפרעה שהקב"ה בעצמו יעשה את המכה: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד" (ט', ג). על כן מאיימים משה ואהרן דווקא במכות אלו שכן בהן יד ה' תפגע בפרעה באופן ישיר.

בהגדה של פסח, בביאור הפסוק "ויוציאנו... ביד חזקה ובזרוע נטויה", מסביר בעל ההגדה שהיד החזקה היא הדבר והחרב. שתי המכות שנעשו על ידי הקב"ה באופן ישיר מבטאות באופן הברור ביותר את חוזק היד של ה'. רעיון זה משתלב במסר שבעל ההגדה מעביר: הגאולה נעשתה באופן ישיר על ידי הקב"ה – "אני ולא מלאך".