הבאת ראש גולית לירושלים מזכירה את הקשר שבין הפלשתים שבחוף ליבוסי שבהר, וקשורה להתרת השבועה שבין אברהם לאבימלך.
מדוע הביא דוד את ראש גולית הפלשתי לירושלים, שהיתה אז ביד היבוסים?
שני כיוונים עקרוניים עולים במפרשים: האחד מציע שדוד הגיע לירושלים היהודית, ששכנה ליד מצודת ציון, ושמר בה את הראש (המלבי"ם); השני, מציע שהפסוק מתייחס לתקופת זמן מאוחרת בהרבה, לאחר שדוד כבש את המצודה ומלך בה - אז הביא לבירתו את סמל נצחונו (הרד"ק).
עם זאת, שני הפירושים מעוררים קושי: אם ירושלים היא כעת עיר פרזות קטנה, מדוע הביא דוד אליה את ראש גולית? ואם מדובר על עוד מספר שנים, מדוע אין לכך רמז בכתובים?
אציע כאן דרך שלישית.
חז"ל קישרו במספר מקומות (ועיין לדוגמה ברש"י על יהושע ט"ו, סג) בין היבוסי יושבי ירושלים לבין אבימלך מלך פלשתים, בעל בריתם של יצחק ואברהם לפניו. על פי אחת הדעות בחז"ל הסיבה שעם ישראל נמנע מלהוריש את ירושלים היא בשל השבועה שנשבע אברהם לאבימלך (בראשית כ"א, כב-לב) שלא לפגוע בצאצאיו.
המדרש מוסיף כי בימי דוד תוקף השבועה נגמר וכבר ניתן היה להוריש את ירושלים. ייתכן, ואף מסתבר לטעון, שתוקף השבועה חדל עוד קודם אך ישראל לא אזרו את כוחם לנצל את פקיעתה - אולי בשל הפלשתים ממישור החוף, שחידשו את מלחמתם בישראל באותה שעה.
לאור זאת, הבאת ראש אלוף הפלשתים המובסים אל עיר היבוסים/פלשתים שבירושלים מקבלת משמעות כבירה - הצעד הבא של עם ישראל, לאחר שהפלשתים מהחוף יובסו, יהיה לכבוש את עיר הפלשתים שבהר.
אם כנים דברינו, דוד הביא את ראש גולית מיד לאחר נצחונו אל ירושלים היבוסית. צעד זה טמן בחובו איום לעיר והבטחה לישראל כאחד - כאשר יושלם נצחוננו על הפלשתים ממישור החוף, נעלה על עיר היבוסי שבלב נחלתנו ונורישנה סוף סוף.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער