קורח ועדתו נישאים על גליו של הפופוליזם ומנסים לשכנע את העם שכולם ממש אותו דבר "כל העדה כולם קדושים" (ג). משה רבינו מבקש מה' שהאדמה תבלע את קורח ועדתו ובכך הוא מבקש לומר כי אנו איננו חיים בעולם אוטופי שכזה.
בתולדות עמנו, ממש כמו בקורותיהם של עמים אחרים, מנהיגים רבים נישאו על גליו של פופוליזם שסחף את ההמונים. טיבו של הפופוליזם הוא פנייה אל הרגשות הנמוכים ביותר המקננים בכל אדם כדי לגייסם לטובת המנהיג, המנצל כל אפשרות לחיזוק כוחו ומעמדו. במקומות מסוימים מנהיגים רכבו על גל של שנאת הזר תוך הדגשת היחד הלאומי והאתני. במקומות אחרים השתמשו ברגש אהבת הרכוש כדי להצית מלחמת מעמדות כלכלית וחברתית.
איזה אדם במצב כלכלי נחות לא יחלום להשוות את תנאי חייו לאלה של העשיר? ואיזה אזרח לא ייטה לראות בזר אדם המסכן את מעמדו? כולם קדושים, כולם זכאים לאותו הרכוש, ויש עוד "כולמים" שהדמיון האנושי יכול להשתוקק להם. קורח ועדתו ביקשו לרכוב על גלי ההמון הטוען כי אין היררכיה בעולם, וכולם ממש ממש אותו הדבר. אמת, הכול שווים בפני האלוקים, אבל אין זה אומר כי הכול יכולים להיות כוהנים בבית המקדש. אלוקים אינו בוזה תפילתו של איש, אבל אין זה אומר כי כל אחד יכול להוביל אותה. לכול יש זכות לכבוד ולחיים ולפרנסה, אבל אין זה אומר כי כל אחד יכול להיות טייס או רופא; מי שלמד והכשיר את עצמו לתפקיד זכאי לקבל עליו את המשימה המתאימה. נדרוש יחס של כבוד והגינות לכל מי שיש לו בעיית בריאות זו או אחרת, אבל אין זה אומר שנגייס אותו לסיירת מטכ"ל.
משה רבנו מבקש ללמד את העם שיעור בהנהגת אמת. משה מבקש מאלוקים כי יברא בריאה חדשה, שהאדמה תפצה את פיה ותבלע את אלה הטוענים כי הכול קדושים. הוא מבקש לומר כי אנו איננו חיים בעולם כזה. בעולם אוטופי היינו מצפים שלא יהיה הבדל בין בני־האדם בשום היבט, כלכלי, חברתי ובריאותי. אבל בעולם המורכב שאנו חיים בו, צריך להכיר בכך שלבני־אדם שונים ניתנו כשרונות מגוונים וכל אחד צריך למצותם כמיטב יכולתו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשה בקטנה' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר