פגישה סמלית על הבאר

סיפור הבאר של יעקב מסמל את הקשר העתידי בין יעקב לרחל. באר זו מיוחדת מבארות אחרים שמתוארים בתנ"ך בכך שיעקב מוצא אותה חסומה באבן גדולה על פיה, בדרך שאין ניתן לשאוב את מימיה, וזוהי העובדה המכרעת בסיפור שלפנינו. המשמעות הסמלית של עובדה זו היא כי הקשר אל רחל, העומדת להופיע אצל הבאר, לא יהיה קשר טבעי ופשוט אלא יצריך מאמץ כביר כדי לחשוף את הבאר ולהפיק ממנה את מימיה - להפוך את רחל לאשת יעקב ולאם ילדיו.

אף לשלושת עדרי הצאן, הרובצים על הבאר בלא שרועיהם יכולים לגלול את האבן מעל פיה, ישנה משמעות סמלית - שלושה עיכובים יפריעו למימוש המלא של הקשר בין יעקב ורחל: עבודת שבע שנים ברחל; החלפת רחל בלאה עם תום אותן שבע שנים; עקרותה הממושכת של רחל, שהביאה את יחסיה עם יעקב לידי מתיחות (ל', א-ב).

כשהופיעה רחל לפני יעקב רועה את צאן אביה, חש יעקב כי לפניו מופיעה זו שלמען הנישואין עמה עשה את מסעו הארוך מבאר שבע לחרן. ומאותו רגע כלה ונחרצה עמו שזו תהא אשתו האהובה ועמה יקים את משפחתו, ושום עיכוב לא יעמוד בדרכו לממש זאת - אף אם לשם כך יהא עליו להתאמץ מאוד ולגבור על מכשולים כבדים ממשא איש.

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו... ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר..." (י)

משמעו הסמלי של מעשה זה הוא שיעקב עתיד לאזור כוחות שאינם מצויים, ובסופו של דבר יצליח לגבור על כל המכשולים ולהפוך את רחל לאשתו ולאם ילדיו. על שפת הבאר נעלם כובדה של האבן ותהי לפקק, ובעבודת שבע שנים נעלמה אריכות השנים ויהיו בעיניו כימים אחדים - ושני הדברים הללו אירעו "באהבתו אותה" (כ).

תפיסתו של האירוע המתואר במקומנו כהטרמה סמלית של פרשת חייהם של יעקב ורחל עשויה להסביר את בכיו של יעקב. יעקב חש באינטואיציה במשמעות הסמלית הכללית שיש במעשיו. בכיו התפרץ משום שלבו אמר לו כמה מרים יהיו ניסיונות חייו הבאים במה שנוגע ליחסיו עם רחל.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון