לעומת העץ השתול, הקבוע במקומו שיש לו דרך ועצמיות, פריחה והתקדמות, המוץ עף לכל רוח ואין לו שום יישות עצמית. דוד מתפלל שאותם רשעים הרודפים אותו לא יצליחו להשתרש בעולם ולכבוש חלק במציאות, אלא שיהיו כמוץ, ללא שום קביעות, וזה עצמו יעביר אותם מהעולם.