עמון וישראל

בני עמון הם מצאצאיו של לוט (בראשית י"ט, ל-לח), ועם ישראל הצטווה לא להלחם בהם, ולא לכבוש את נחלתם:

"וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל-תְּצֻרֵם וְאַל-תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא-אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי-לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה" (דברים ב', יט).

למרות זאת, במהלך ההיסטוריה המקראית היחסים בין עם ישראל לעמון היו מתוחים, ונערכו כמה וכמה מלחמות בין ישראל לעמון. 

בתקופת השופטים, אחד האויבים שפוגעים בעם ישראל הם בני עמון, אשר פוגעים בשנים וחצי השבטים היושבים בעבר הירדן המזרחי, ובהמשך אף פולשים לעבר הירדן המערבי:

"וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד: וַיַּעַבְרוּ בְנֵי-עַמּוֹן אֶת-הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם-בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד" (שופטים י', ח-ט)

בעקבות זאת יוצא יפתח הגלעדי למלחמה בבני עמון. מעניין הדיון שנערך בין יפתח לבני עמון לפני המלחמה, בו טוען יפתח שלבני עמון אין סיבה להלחם בישראל, מפני שישראל לא נלחמו בהם. אולם בני עמון טוענים שהשטחים שישראל כבשו מן האמורי בעבר הירדן המזרחי היו בעבר שייכים לבני עמון, ולכן ישראל צריכים להחזיר לעמון שטחים אלה (שופטים י"א, יב-כח).

בתחילת ימי מלכותו של שאול, בני עמון מאיימים על יושבי יבש גלעד:

"וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל-יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל-אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל-נָחָשׁ כְּרָת-לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרוֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל-עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" (שמואל א י"א, א-ב).

בעקבות זאת שאול יוצא להגנת אנשי יבש גלעד, ומכה את העמונים.

דוד ניסה לשמור על יחסים טובים עם העמונים, אך הם פגעו בשליחיו, ובעקבות זאת פרצה מלחמה:

"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת-עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת-חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת-מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם: ... וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ- אֶת-אֲרַם...: וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת-יוֹאָב וְאֵת כָּל-הַצָּבָא הַגִּבּוֹרִים" (שמואל ב י', א-ז)

גם יהושפט ויותם מלכי יהודה נאלצו להלחם מול בני עמון (דברי הימים ב כ'; דברי הימים ב כ"ז).

הפגיעה של בני עמון בתושבי עבר הירדן המזרחי באה לידי ביטוי בנבואות ירמיהו, עמוס וצפניה, אשר מנבאים חורבן לבני עמון בעקבות מעשיהם.

בנוסף לכך, יחזקאל מוכיח את בני עמון על כך שהם שמחו במפלת ממלכת יהודה, ובחורבן המקדש.