פרק ק"ו מדבר על תקופת הגלות. המשורר מלמדנו "כי לעולם חסדו" (א) - חסד ה' נמצא אפילו בעומק הגלות, ולכן גם שם אפשר להשמיע את "כל תהילתו" (ב). בגלות כל אחד הוא פרט ואין את 'כלל ישראל' ועדיין גם הפרט מחוייב לשמור את מצוות ה', אך יחד עם זאת להתחבר בפנימיותו אל הכלל. לבסוף מתאר המשורר כיצד גם בגלות ה' עדיין עִם ישראל וממתיק להם את הגלולה המרה.
באדיבות אתר 929