"מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה... אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהילים פ"ב ,א-ז)

 

רמב"ן במדבר פרק יא פסוק טז 

וקבלו רבותינו (סנהדרין ב, א) כי כל סנהדרי גדולה היושבת בבית השם, במקום אשר יבחר לשכנו שם, כן יהיה מנינם שבעים, והנשיא על גביהם כמשה רבינו, והנה הם שבעים ואחד. וכן האותיות בשם הגדול המפורש שבעים ושתים, כנגד השרים [=מלאכים] והשם המיוחד שהוא אדון יחיד על כולם. ולזה ירמוז הכתוב באמרו (תהלים פ"ב, א): "אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט" - כי השכינה עמהם להסכים על ידם.
ואמר הכתוב (שם, ב): "עד מתי תשפטו עול" - יזהיר בהם אחרי שהשם הנכבד עמהם בדבר המשפט איך לא תיראו ממנו להטות המשפט...
ואומר עוד (שם, ו): "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" - כי מספרכם כמספר שרי מעלה ואדון היחיד, ואמרתי שתשבו מושב אלהים בארץ,
"אכן כאדם תמותון" - כאדם הראשון שגורש ממקומו הנכבד ומת, כן תתגרשו מבית השם ותמותו, וכאחד השרים של מעלה הייתם, ותפלו מן המעלה ההיא. 

 

 

 

רמב"ן - רבי משה בן נחמן, נולד בגירונה שבספרד בשנת 1194 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. שלט בכל מקצועות התורה, וחיבוריו כוללים פירושים לגמרא ולתנ"ך, פסקי הלכה ותשובות, ואף חיבורים בחכמת הקבלה ובמחשבת ישראל. כתב השגות על ספר המצוות של הרמב"ם. בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל, ביקר בירושלים ובחברון. חי ונפטר בעכו.