בפרק י"ג מופיע פסוק שעורר הרבה דילמות וחוסר נחת: "חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר" (כד). איך נכון להתייחס להכאה חינוכית? האם בכלל יש לה מקום? נסקור את ההתייחסויות השונות לנושא לאורך תקופות שונות בהיסטוריה.