למרות ההתגייסות הגדולה של שבטי ישראל, כאשר הכריז גדעון שהירא יכול לחזור לביתו, חזרו רבים לביתם. כאשר הלוחם חש שהוא אינו חיוני, נכונותו להילחם מתפוגגת. את מבחן המלקקים אפשר להבין או כדרך לבחירה אקראית או כדרך לבחור את הטובים ביותר.
גדעון קרא לעם בלי להשתמש באמצעי אכיפה, והעם התגייס ובא מרצונו בהמוניו (שלושים אלף). אבל התגייסות זו לא הועילה: מולו עמד מחנה מדין "נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב" (יב).
מן השמים הורו לגדעון דרך אחרת למאבק, והוא הכריז "מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד" (ג). למרבה הפלא שני שלישים מן הציבור שהתנדב להילחם פרשו והלכו מיד כאשר פתח גדעון בהכרזה האלוקית על שילוח הפטורים. העם נזעק בשעת חירום למלחמת מצווה אך הקריאה "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו" (דברים כ', ח) ששיבצה את המלחמה הזאת בהלכות מלחמת הרשות שבתורה חוללה מפנה בתחושתו. העם גילה להפתעתו שאין בו צורך, ונכונותו להילחם התפוגגה. התגייסותו האישית להילחם רוקנה מתוכן, הותרו שיקולים פרטיים והוכר פחדו של האדם ודאגתו לעצמו, ומשהותרה הרצועה פנה רובו של העם והלך לו.
עוד הורו לגדעון לערוך את מבחן המלקקים. מה ביקש הבוחן הזה לבדוק? שני כיוונים פרשניים אפשריים: א. בחירה אקראית. אין משמעות מסוימת למבחן המים והעיקר שבאמצעותו יישארו רק שלוש מאות לוחמים. ב. ברירת הנבחרים. הביטוי "הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָ שָׁם" (ד) מורה על זיקוק ובחירה של הטובים והמעולים מכולם. הפרשנים העלו מספר הסברים לתכונות האישיות החיוביות שנחשפו במבחן המים: א. זריזות ונקיות. ב. חריצות וגבורה (הכורעים הם עצלים). ג. הסתפקות במועט. ד. ערנות ונכונות לקרב (הנשק נשאר ביד). ה. פשטות וחוזק.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן