עליה תלולה מדי

מושגים מובילים בפרקנו הם העליה והירידה: אחזיה נופל מן העליה, אליהו עולה אל מלאכי המלך, ומנבא כי מהמיטה עליה עלה אחזיהו, הוא לא ירד. בהמשך שליחיו של אחזיה מנסים לשכנע את אליהו לרדת מההר, והוא בתגובה מוריד אש מהשמיים.

בתוך העליות והירידות הללו אליהו מצטווה בשני ציוויים הפוכים. בתחילה, ה' מצווה עליו "קום עלה לקראת מלאכי מלך שומרון" (פס' ג) - אליהו מצטווה לצאת מהמקום הפרטי שלו, ולעלות אל אזורו של אחזיה.  בסופו של הפרק, שוב מצווה המלאך על אליהו לבא לאחזיה, אך הפעם בלשון ירידה – "רד אותו, אל תירא מפניו" (פס' טו). מה פשר ההבדל בין שני הציוויים?

הציווי הראשון של אליהו היה לעלות אל אחזיה ולהטותו מהשאלה בבעל זבוב. אך אליהו לא הצליח בכך, ובמקום זאת עלה למקום נבדל, שונה מהמקום של אחזיה או של כל אחד אחר. עלייה זו, וכן עלייתו לשמיים בפרק הבא, אולי מבטאת התקדמות רוחנית והתקרבות לקב"ה, אך לא את מה שנדרש ממנו לעשות - לא נעשה שום ניסיון מצד אליהו לעזור לאחזיה או להתפלל להחלמתו. זה מסמל את העובדה שאליהו ואחזיה נמצאו בשני מצבים רוחניים נפרדים כל כך עד שלא ניתן לחבר ביניהם, וכאשר הם עולים, כל אחד מהם עולה למקום אחר, והם אינם נפגשים.

ציוויו האחרון של המלאך לאחר מכן  - לרדת אל אחזיה - מבטא את העובדה שעל אף התקדמותו ועליתו הרוחניים, הוא נכשל בתפקיד ולכן איננו יכול עוד לתפקד כנביא, שאמור לקרב את העם אל ה'.

אליהו מטבעו הוא אחר. יש לו לבוש מיוחד (וכך כל אחד יכול לזהות אותו), הוא מתנהג אחרת, הוא אפילו מנבא אחרת, ובסוף הוא יסיים את חייו אחרת מכולם. פרק זה מוכיח שוב את השוני והנבדלות של אליהו מכל העם, ואת חוסר היכולת שלו להתאים את עצמו למציאות האנושית, דבר המטרים את הפרק הבא, בו אליהו עולה בסערה השמיימה ואת מקומו תופס אלישע, שמצליח להגיע אל העם, במקום שאליהו לא הצליח.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער