המשא שלפנינו מופנה לדמשק, אולם עוסק גם בפורענות שתבוא על ישראל בגלל חטאיהם. מה פשר הקשר בין שתי הממלכות? ומה עניינם של המזבחות המוזכרים במהלך הנבואה?
הנבואה שלפנינו פותחת במילים 'משא דמשק', אולם מעיון במשא נראה כי רק שלושת הפסוקים הראשונים עוסקים בדמשק, הלוא היא ממלכת ארם, וכל שאר הנבואה עוסקת בממלכת ישראל ולאחריה בשאר העמים. מה פשר הקשר בין שני חלקי הנבואה?
נראה שהנביא ישעיה רומז בנבואתו לתקופת פקח בן רמליהו מלך ישראל אשר כרת ברית עם מלך ארם במטרה לפגוע בממלכת יהודה שבאותו הזמן מלך בה המלך עוזיה ולאחריו אחז. הנבואה מבשרת את סופן של שתי הממלכות, ארם וישראל, באופן שכבודן ייעלם והן תהפכנה לאיי חורבות.
הסיבה המרכזית לנבואה קשה זו היא עזיבת ה' ומבטחו והסתמכות על עמים אחרים ועל אלילים - פקח בן רמליהו מלך ישראל כורת ברית עם אויבי ישראל על מנת להלחם בממלכת יהודה. מלבד זאת עם ישראל שמים את מבטחם באלהים אחרים ובונים להם מזבחות, תופעה המזכירה מאוד את מה שמתואר במלכים ב ט"ו ביחס למזבח שראה אחז בדמשק והעתיק כדמותו לבית המקדש. מסתבר שהיה מדובר במזבח מרשים שמשך את תשומת ליבו של מלך יהודה ומן הסתם גם את של מלך ישראל.
הנביא מעיד כי עם ישראל עתידים לזרוק את כל אליליהם ולזנוח את המזבחות מעשה ידיהם ולשוב ולבטוח בקב"ה (י"ז, ז-ח). בשורה זו תתפרסם בכל העמים מסביב כך שכולם ידעו כי אין בלתי הקב"ה, וישחרו את פניו במנחה ובדורון (י"ח, ז).