כאשר בני ישראל יוצאים ממצרים מתארת לנו התורה כי הם אפו את בצקם "עוגות מצות". מה הן "עוגות מצות"? ומה מבטאת הבחירה של עם ישראל במאכל הזה כצידה לדרך?

 

"וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם" (לט).
מה זה 'עוגות מצות'?

'עוגה' בלשון המקרא היא מאפה שמשטחים אותו לצורת עיגול. הדרך המהירה ביותר להפוך בצק למאפה היא לשטח את עיסת הבצק, וליצור ממנה עיגול שטוח של בצק שנאפה במהירות רבה. ולכן מדגישה התורה: "עוגות מצות", עיגולי מצות דקים ורקים (מלשון: רַקּוֹת בָּשָׂר), להבדיל מ'חלות מצות' שהן מצות בעלות נפח וחלל – חלּה.

מדוע כשהגיעו ישראל לסוכות, שאז המצרים כבר לא דחקו בהם, אפו את בצקם מצות ולא לחמים?

עם ישראל התכונן למסע של כמה ימים או שבועות במדבר, עד הגיעם לארץ ישראל, ומאחר ונודע להם על גאולתם ממצרים זמן קצר מאד קודם מועד היציאה, לא הספיקו להכין להם צידה מתאימה לשהות ממושכת במדבר כמאכלים ממולחים המשתמרים זמן רב, ועל כן הצידה היחידה שיכלו להכין למאכלם במשך שהותם במדבר היתה מצות יבשות וקשות, אשר ישתמרו זמן רב במדבר ולא יעלו עובש.

אם כך, הציווי לאכול את הפסח יחד עם מצות הוא חלק ממגמת החיפזון שאפיינה את אכילת הקרבן: צלי אש (בשר מהיר הכנה), מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, מקלכם בידכם וכו'. וכמו כן הלחם שיאכלו יחד עם הבשר יהיה לחם מהיר הכנה המשתמר לזמן רב כדרך הולכי המדבר. ובכך יבטאו את בטחונם שהם עומדים לצאת אל המדבר, להגאל מבית העבדים בו שהו למעלה ממאתיים שנה.