מבחינה נפשית עם ישראל עדיין נמצאים בעבדות, ולכן הם מתקשים כל כך להפרד ממצרים.
"ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים-סוף וחמשים עלו מארץ מצרים" (יח)
רש"י מפרש את המילה 'חמושים' בשתי דרכים: האחת - נושאים כלי נשק, צריך להיות חמוש כשאתה יוצא למסע כזה במדבר. הפירוש השני הוא 'חמושים' – אחד מכל חמישה. חמישית. חמישית בלבד מבני ישראל יצאו ממצרים, וארבע חמישיות מתו במהלך מכת חושך, מפני שלא רצו להיות חלק מיציאת מצרים.
נראה לי נורא תמוה שאחרי שעם ישראל התחנן וצעק אל ה' שיוציא אותם ממצרים בסופו של דבר שמונים אחוז לא רצו לצאת.
בנוסף לזה גם כתוב בפסוק יז "כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" ושוב עולה אותה תמיהה, איך יתכן שעם ישראל שכל כך רצה לצאת ממצרים ימהר לשוב אליה בכל זאת?
ונראה שהתשובה היא שהם כבר הכניסו את הנפש שלהם למצב שבו הם עבדים והמצרים הם אדונים. דור יציאת מצרים חווה כל חייו השפלה והתעללות ואיך יקום כעבד וילחם באדונו? לאנשים שחיים בתחושה של עבדות, מאוד קשה לצאת מהמקום הזה - מעבדות נפשית לחירות פנימית.
לדעתי אנחנו יכולים לקחת מכאן מסר לחיים שלנו, לנסות לשים לב לאיזה מצב נפשי אנחנו מרגילים את הנפש שלנו.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנך, המהווה בית ללימוד תנך בידי הנוער