עבדות אני נותן לכם

רחבעם נמצא במצב לא פשוט – איך עליו לבנות את עולם המנהיגות שלו? הנה קיבל מלוכה, יש לו כבר רעש של מרד באוויר ועליו לקבל את ההחלטה. הזקנים שבפרק שלנו משמשים כקול התבוני, וממליצים לו להיות עבד לעם: "אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם וַעֲנִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל הַיָּמִים" (ז). או כמו שאמר המ"כ בטירונות 'יחס גורר יחס'.

המדרש בסיפור מופלא משתמש בפסוק זה על מנת לבהיר לכל מנהיג את תפקידו. הסיפור מתאר את רבן גמליאל הנשיא ור' יהושע ששטים בספינה, והנה מגלה רבן גמליאל את חכמתו של ר' יהושע. משיב לו ר' יהושע שיש שני חכמים גדולים, ממנו והם עניים ואין להם מה לאכול.

וכך מתאר התלמוד את המשך הסיפור:
נתן דעתו (=רבן גמליאל) להושיבם בראש.
כשעלה (מהים), שלח להם, ולא באו,
חזר ושלח, ובאו.
אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם,
שנאמר: "וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה" (הוריות י עמ' א).

רבן גמליאל מחליט להפוך את שני החכמים לבעלי תפקידים שלטוניים. הם שמבינים מה הכוונה מסרבים לבא אליו, ורק כאשר הוא שולח אליהם שוב הם מגיעים. ואז הופך רבן גמליאל את התמונה – אם חשבתם שאני רוצה לתת לכם כח ושליטה, ההפך – אני הופך אתכם לעבדים.
כלומר, שני החכמים הללו נרתעו משום שלא רצו לקבל את השררה והכח. תשובתו של רבן גמליאל מגלה מהי באמת מנהיגות.
הלוואי שמסר זה היה מחלחל לתוך עולם השלטון בכלל והישראלי בפרט.

באדיבות אתר 929