סתרי בגדי הכהונה

הצו לעשיית בגדי הכהונה מופיע בהרחבה בפרקנו ומתוארים בו צורתם והרכבם לפרוטרוט. חלק מן הבגדים נעשו לכבוד ולתפארת ואחרים (המכנסיים) נועדו לכסות ערווה או לזיכרון לפני ה' (הציץ).
פייטנים ניסו למצוא רמזים כלליים נוספים בכל אחד מבגדי הכהונה. הגדיל לעשות בעל סדר עבודה קדום ליום הכיפורים, אשר תחילתו 'אז באין כל'[1]. מחבר הסדר אינו ידוע והוא מוצא רמזים לכל בגדי הכהונה.
נתמקד בקטע קצר מתחילת הפיוט. הפייטן פותח את תיאורו בבגד הראשון שהכהן לובש, הכתונת:
          קוֹמָתוֹ / כְּאֶרֶז נִתְעַלָּת // בְּהַתְאִים לוֹ מִשְׁבְּצוֹת / לְהַדֵּר גִּוְיוֹ
          קֶשֶׁר אַחִים / עַל אָח בִּכְתֹנֶת // יְרַצֶּה בְכֻתָּנְתּוֹ / לְפוֹשֶטֶת כְּתֹנֶת
הקטע פותח בתיאור כללי של הכהן, אשר כבודו גדל וקומתו נעשית גבוהה כארז, משהוא בא ללבוש את בגדי הכהונה, ובראשם הכתונת. בטור הראשון היא מכונה 'מִשְׁבְּצוֹת', המכוון אל עשייתה ככתונת תשבץ (כ"ח, ד, לט). מטרת הכתונת, לפי טור זה היא לייפות את תוארו של הכהן.
בטור השני עובר הפייטן למישור הלאומי. השם 'כְּתֹנֶת' המופיע כאן מזכיר לו כתונת אחרת, היא כתונת הפסים של יוסף. מעתה תבוא כתונתו של הכהן ותכפר על הכתונת שפשטו בני יעקב מאחיהם ועל מעשה מכירתו.
רמז נוסף מצוי במילים 'לְפוֹשֶטֶת כְּתֹנֶת'. ביטוי זה מזכיר את דברי הרעיה הלוא היא כנסת ישראל בשיר השירים עת אמרה "פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה" (שיר השירים ה', ג). מעתה ביטוי זה הינו כינוי לכנסת ישראל שמן החטא הקדום של בני יעקב נתקדמה להיות חביבה בעיני דודה, הקב"ה.

[1] סדר עבודה הינו פיוט מקיף ליום הכיפורים המתאר בעקבות המשנה במסכת יומא את עבודת כהן הגדול במקדש ביום הכיפורים לכל פרטיה. הפיוט מתוך י' יהלום (מהדיר), אז באין כול – סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים, ירושלים תשנ"ז, עמ' 124-133.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך ש' אליצור, שירה של פרשה, עמ' 142-143. לעיונים בפיוט על שאר בגדי הכהונה יש לעיין שם עמ' 144-146.