כאשר מביטים בפרשיית המועדות בולט השוני שבין פרי חג הסוכות לבין הפרים שמוקרבים בשאר המועדים. מה מסמל מספר הפרים שמקריבים בחג הסוכות? לשאלה זו יש השלכה חשובה על הבנת אופיו של חג זה.
מועדי החודש השביעי מיוחדים משאר המועדים (פסח ושבועות). ניתן להציע ששוני זה נובע מקדושה כפולה הקיימת בהם. קדושתו של כל אחד ממועדי החודש השביעי היא בעלת אופי כפול: יש בו קדושה הנובעת מעצמו, וכן גם קדושה הנובעת מחלותו בחודש השביעי.
מתוך כך נעיין בשאלת מספר הפרים המוקרבים בסוכות. סוכות הוא החג המחבר המצוי בין שתי קבוצות מנוגדות: בין שלושת הרגלים מחד, לבין חגי חודש תשרי מאידך. על כן, ראוי היה להקריב בו שלושה פרים: שני פרים כבכל הרגלים האחרים, ועוד פר אחד כבחגי חודש תשרי.
התורה רצתה למנות את הימים שמסוכות עד שמיני עצרת (במקביל לספירת העומר מפסח עד שבועות), ולכן ציוותה להפחית מדי יום את מספר הפרים המוקרבים. אם נתעלם משלושת הפרים שצריכים להקריב בכל יום, נקבל ספירה היורדת מעשרה פרים ביום הראשון לארבעה פרים ביום השביעי. מלבד המשמעות הספציפית של מספרים אלו עליהם לא נרחיב כאן, מספרים אלו נבחרו כדי שבסך הכל, יוקרבו בימי הסוכות 49 פרים (פרט לשלושת הפרים הקבועים, כאמור), במקביל ל-49 ימי העומר. מעתה אמור: כשם שאנו סופרים 49 ימים מפסח ועד שבועות, והיום החמישים הוא חג העצרת - כך אנו מקריבים גם 49 פרים מסוכות ועד שמיני עצרת, והפר ה-50 הוא הפר המוקרב בשמיני עצרת.
ואכן, כשם שספירת העומר מבטאת התקדמות - מיציאת מצרים בפסח עד קבלת התורה בשבועות, כך גם ספירת פרי חג הסוכות מבטאת התקדמות. אנו פותחים את סוכות בשהות תחת ענני כבוד, במשכנו של הקב"ה, במשך חג הסוכות, ומסיימים אותו בשמיני עצרת - כאשר אנו חוזרים לביתנו ביחד עם הקב"ה וביחד עם התורה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון