בפירושו לעניינה של ספירת העומר הביע הרב הירש את העמדה שבאחריות האדם לעמול בהדרגה לכיבוש רום המעלה המוסרית. השגת החירות המוסרית שאליה חותר האדם הפרטי במהלך הספירה היא תנאי לחירותה של האומה.
תפקידה של ספירת העומר להוביל את האומה לכך שבפסגת שאיפותיה תעמוד החתירה להשגת חיי הרוח. דווקא בתקופה שבה האומה עסוקה בכינוס תבואת השדה, אל לה להפוך את חרמשה לאלילה. בתקופת הספירה עוברת האומה תהליך של שבעה מבחנים ושבעה טיהורים בדרכה לקניין התורה. תהליכים שונים, התלויים בהכנה או בהמתנה של שבעה ימים, מבטאים תהליך מדורג של הכנה לקראת השגתו של אידיאל נעלה.
בפירושו לויקרא כ"ג ציין הרש"ר הירש שהציווי לספור את ספירת העומר מופנה אל היחיד:
"ביובל נאמר 'וספרת לך' (ויקרא כ"ה, ח); ומצווה זו מוטלת על בית הדין המייצג את כלל האומה. ואילו כאן נאמר 'וספרתם לכם' (ויקרא כ"ג, טו) 'שתהא ספירה לכל אחד ואחד'. כל יחיד בישראל נצטווה לספור" (פירוש הרש"ר הירש ויקרא כ"ג, טו).
בהמשך דבריו הבהיר שהשגת החירות המוסרית שאליה חותר האדם הפרטי במהלך הספירה, היא תנאי לחירותה של האומה, התלויה בחירותו המוסרית של כל אחד מבניה.
לשון הפסוק "תִּסְפָּר לָךְ" (דברים ט"ז, ט) וכן קביעת חז"ל שהספירה היא חובת היחיד, הובילו את הרב הירש להתמקד בתהליך, שעל היחיד לעבור בדרך אל השגת חירותו המוסרית. חירות זו תושג בעבודה עצמית ממושכת ומאומצת:
"דרושה עֲבוֹדָה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת עַצְמִית הַנִּשְׁנֵית שִׁבְעַת מוֹנִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְפִסְגַּת הַתְּפִיסָה הַזֹּאת הָעוֹמֶדֶת בִּסְתִירָה לְהַשְׁקָפַת הָעַמִּים. ... בַּעֲבוֹדָה כְּפוּלָה ומכופלת שבעתיים תַּקֵּן אֶת מִדּוֹתֶיךָ, תַּכְשִׁיר אֶת עַצְמְךָ לְקַבֵּל מִיָּד ה' אֶת תּוֹרַת ה' עַל מְנָת לְצָרֵף אוֹתָהּ אֶל הָחֵרוּת וְאֶל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ" (פירוש הרש"ר הירש דברים ט"ז, ט).