מאז התפלגה הממלכה ועד גלות שומרון, מתמקד ספר מלכים בעיקר בסיפורים על ממלכת ישראל. עובדה זו קשורה לאופיה המיוחד של נוכחות ה' והשפעתו בממלכה - דרך האנשים הנביאים, המביאים עימם את הדרמה והעומק האנושיים של הסיפורים.
בחלקו המרכזי והגדול של ספר מלכים (מלכים א י"ב-מלכים ב י"ז – 29 פרקים מתוך 47 פרקי ספרנו), העם מפוצל לשתי ממלכות, שקורותיהן משולבים לאורך הספר.
בחלק זה רק שלושה סיפורים קצרים העוסקים בקורות ממלכת יהודה לבדה - בימי יואש ואחז; חמישה סיפורים עוסקים באירועים שבהם היו שותפות שתי הממלכות; ולעומתם - ישנם עשרים ושלושה סיפורים, שכולם עוסקים רק בממלכת ישראל!
ההבדל בין הסיפורים על ממלכת יהודה לסיפורים על ממלכת ישראל ניכר בנקל: כל הסיפורים העוסקים בממלכת ישראל קשורים בדמותו של נביא. ברובם הנביא משמש כדמות ראשית, ובמיעוטם – דמותו של הנביא רק חופפת על הסיפור בדרך כלשהי. לעומת זאת, בסיפורים העוסקים בממלכת יהודה – אין כל מעורבות נבואית. שלושת הסיפורים העוסקים בממלכת יהודה לבדה קשורים דוקא קשר אמיץ למקדש.
ספר מלכים, כמו גם שאר ספרי הנביאים, אינו ספר היסטוריוגרפי במובן הרגיל. ההיסטוריה הנכתבת בו היא כזו שיש בה נוכחות של הא-ל, ונוכחות זו משנה את אופיה של ההיסטוריה באופן מהותי. נוכחות ממשית ופעילה היא. יש שהוא מתערב במהלכה להטותה אל הדרך הראויה, ומבחנם של האישים הפועלים בה הוא במידת היענותם להתערבות הזאת; ויש שבעצם נוכחותו בקרב עמו הוא דורש לכבדו ולנהוג כמתחייב מנוכחות זו.
הערוץ הבסיסי ביותר שבאמצעותו מתממשת נוכחות ה' בישראל הוא כמובן באמצעות המשכן והמקדש. כך אכן נמדדת ממלכת יהודה, וסביב המקדש מתוארים קורותיה.
אמנם, חטאה הגדול של ממלכת ישראל, מאז ירבעם המלך הראשון ועד לחורבנה בימי הושע בן אלה המלך האחרון, היה בעזיבת מקדש ה' בירושלים, ובייסוד פולחן במות אלטרנטיבי. במעשה זה, התנתקה ממלכת ישראל מן המוקד המייצג את נוכחות ה' בקיומם הלאומי-ההיסטורי של ישראל – המקדש.
לא יתכן כי ה' יפקיר את רוב עמו לקיום חיים מדיניים לאומיים נטולי א-ל. כדי שבכל זאת יוכל הא-ל לממש את שותפותו ומעורבותו בחיי עמו, נוכחותו בהיסטוריה של ממלכת ישראל נעשית באמצעות שלוחיו האנושיים – הנביאים.
כשם שבממלכת יהודה שימש יחסם של המלכים אל המקדש אבן בוחן להערכתם, והמקדש ואוצרותיו אמצעי לענישת המלכים החוטאים; כך בממלכת ישראל שימש כאבן בוחן דומה יחסם של המלכים אל הנביאים שפעלו מולם, והנביאים שימשו להודיע את עונש המלכים החוטאים ולעתים אף לגזור עונש זה מדעתם.
נמצא כי ניתוקה של ממלכת ישראל ממקדש ה' בירושלים, אף שהעמיד אותה במעמד נחות לעומת ממלכת יהודה שבמרכזה המקדש, העניק לה מעלה מסוימת על פני אחותה: מימוש הנוכחות הא-לוהית בקרבה באמצעות נביאים שהם בני אדם, העניק לקיומה ההיסטורי והדתי נופך דרמטי בעל עומק ועניין, הבא לידי ביטוי ספרותי בפרקי הנביאים שבספר מלכים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון