יתרו, שכל חייו חיפש את ידיעת האלוקים, רוצה להתקרב לעם ישראל. אך החששות רבים: האם יקבלוהו? משה מקבל את יתרו בכבוד גדול ובכך מלמד את ישראל כיצד מקבלים גרים.
הבשורה המדהימה התפשטה בעולם: ה' הוציא את ישראל ממצרים באותות ומופתים על ידי משה נביאו. יתרו שומע זאת, ומתעוררים בו הכיסופים לקרבת אלוקים. הוא מקווה שאולי סוף כל סוף בערוב ימיו, לאחר שכבר התייאש מכל האלילים, יזכה לדעת את אלוקים ולמצוא תשובות לשאלות נשמתו.
חשק גדול מילא את לבבו לבוא אצל חתנו משה ולשמוע על הגילויים האלוקיים שהתגלו לעם ישראל. ולמרות שלא היה קל לחכם גדול שכמותו לבוא ולשבת לפני חתנו כתלמיד לפני רבו, השתוקקותו לאמונה גברה. אולם חשש גדול הטריד את מנוחתו, מי יודע איך יקבלו אותו? אולי ירצה להתקרב וירחיקוהו? אולי יסכימו לקבלו, אבל לא ידעו להעריך כראוי את חכמתו? ואולי משה יתכחש לעברו ולמשפחת אשתו?
מתוך חששות אלה, כשהתקרב למחנה ישראל שלח אל משה שליח ובפיו כביכול בקשה: אנא קבל את פני בסבר פנים יפות.
ואף משה היה חושש, שמא יתרו, אינו בא לשם שמים. נגלה ה' אל משה ואמר לו: "אדם זה שבא אצלי, לא בא אלא לשם שמים! ולא בא אלא להתגייר! אף אתה קרבהו, אל תרחיקהו!" (שמות רבה כז, ב).
יצא משה לקראת חותנו בפרהסיא. וכיוון שיצא משה, אף אחיו, אהרן הכהן ובניו יצאו עמו. נלוו עמהם שבעים הזקנים ועוד רבים מישראל.
ולא ידע הקהל לקראת מי הולכים, עד שהגיעו אצל יתרו המדייני, וראו איך משה משתחווה ליתרו ונושק לו ושואל לשלומו ומביאו אל אוהלו. והבינו הכל, שאף שביציאת מצרים הבדיל ה' את ישראל מכל העמים להיות לו סגולה, כיוון שבא יתרו להתגייר, הרי שמשה מקרבו בכל ליבו.
ולמדו מזה כל ישראל לדורי דורות, כיצד צריכים לקבל גרים.
נערך ע"י צוות אתר התנך ומאור הורביץ הלוי מישיבת הר ברכה