בימי חזקיהו כבר הייתה קייימת הספקת מים לעיר באמצעות תעלת השילוח. חזקיהו לא מסתפק בתעלת השילוח הקיימת ומרחיב אותה לצד דרום, וכן בונה את נקבת השילוח. מדוע?
בתקופת הברונזה התיכונה ב' (סביב שנת 1800 לפנה"ס) כללה מערכת הספקת המים של ירושלים את מעיין הגיחון, את החלק הצפוני של תעלת השילוח ובריכה חצובה ומוגנת שממנה יכלו לשאוב את מי הגיחון. כאלף שנים מאוחר יותר (במאה ה8 לפנה"ס), נחפרה מנהרה המחברת את מעיין הגיחון עם תחתית פיר וורן. מי הגיחון זרמו אל תחתית הפיר במקביל לזרימתם בתעלת השילוח.
חזקיהו מרד באשור בשנת 705 לפנה"ס ובשנת 701 לפנה"ס ערך סנחריב מסע מלחמה לארץ ישראל וצר על ערי יהודה. מקור המים של ירושלים – מעיין הגיחון – יכול היה לספק מים לעיר בעת מצור באמצעות פיר וורן אך במקביל זרמו מי הגיחון באמצעות תעלת השילוח אל מחוץ לעיר ויכלו לספק מים לאויבים. חזקיהו חשש ממצב זה, כפי שמעיד המקרא בספר דברי הימים ב (ל"ב, ד): "למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים". ועל כן הוחלט בהתייעצות שערך חזקיהו עם "שריו וגיבוריו" לסתום את "הנחל השוטף בתוך הארץ" (שם, ג-ד). לפי מסורת הקריאה של פסוק זה על ידי חכמי המסורה בטבריה במאה ה-10, שבאה לידי ביטוי בטעמי המקרא, יש לקרוא: "הנחל – השוטף בתוך הארץ". כלומר, הנחל הזורם מתחת לפני הקרקע. נחל זה הוא לדעתנו החלק הצפוני של תעלת השילוח, שנראה כתעלה תת-קרקעית, שממנו זרמו מי הגיחון לנחל קדרון. חסימת הזרמת המים לנחל קדרון נעשתה על ידי חציבת מנהרה שהמשיכה את תעלת השילוח אל הבריכה שבקצה הדרומי של העיר. בכך הושגה המטרה של מניעת מים מהאויב האשורי אך גם שופרה הספקת המים אל העיר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספר ישעיהו (כ"ב, ט) באמירה: "וַתְּקַבְּצוּ את מי הבֵרכה התחתונה". את הבריכה התחתונה יש על כן לזהות במקומה של הבריכה שבקצה העמק המרכזי של העיר, שבו נבנתה בריכת השילוח של ימי הבית השני, היא ברכת אל חמרא של היום.
איננו יודעים האם וכיצד נערך חזקיהו לאפשרות של מסע עונשין מצד אשור לאחר שמרד בה, אך מסתבר שחזקיהו החל בחציבת נקבת השילוח עוד קודם למסע סנחריב, אולי כהכנה למצור אפשרי ואולי מסיבות אחרות לגמרי. מלאכת החציבה לא הסתיימה קודם למסע סנחריב ועל כן נאלץ חזקיהו למצוא פיתרון אחר לבעיית הספקת המים בעת המצור (=החלק הדרומי של תעלת השילוח). לאחר נסיגת צבא סנחריב החליט חזקיהו לסיים את חציבת הנקבה, אולי מכיוון שהיא הייתה בשלבי עבודה מתקדמים. אף במקרא, היא נזכרת ללא קשר עם מצור סנחריב אלא בסיכום שנות מלכותו של חזקיהו וכמפעל בפני עצמו שראוי לציון מיוחד.
נקבת השילוח מתחילה במעיין הגיחון ונמשכת לאורך 533 מ' עד פתחה הדרומי. הניקבה מורכבת משתי מנהרות, שנחצבו בנפרד ובשתי תקופות שונות. המנהרה הראשונה, מנהרה VI, נחצבה במהלך המאה ה-8 לפנה"ס וחיברה את מעיין הגיחון עם תחתית פיר וורן. לאחר 6.20 מ' מתחילתה, מסתעפת ממנה מנהרה VIII שנמשכת עד פתחה הדרומי של נקבת השילוח. מנהרה זאת היא שנחצבה על ידי חזקיהו. משהסתיימה חציבת מנהרה VIII על ידי שתי קבוצות העובדים פרצו את הפתח של מנהרה VI במערת הנביעה של הגיחון והמים זרמו "למטה מערבה לעיר דויד" (ל) – במפלס שהוא נמוך מזה של תעלת השילוח, אל הקצה הדרומי של עיר דוד, אל הבריכה התחתונה שבקצה העמק המרכזי, ותעלת השילוח, שמפלסה גבוה יותר, יבשה.
לצפיה בסרטון מבית מכון מגלי"ם העוסק בחציבתה של נקבת השילוח
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת