בעיית נישואי התערובת מאיימת כיום על עתידו של העם היהודי. שלילת נישואי תערובת נראית לאחדים אנכרוניסטית ומיושנת אך עלינו להכיר בעובדה הברורה שיש ערכים שמעל לאהבה.
בעיית נישואי התערובת הטרידה את עם ישראל מראשית ימיו. כבר אברהם השביע את עבדו שלא יקח אישה לבנו מבנות כנען (בראשית כ"ד, ג-ד). התעקשותו של אברהם מלמדת על החשיבות העצומה שהוא רואה בבחירת אישה ראויה. אם זרע אברהם יתערב בעמי כנען, תוך זמן קצר הוא יאבד את הייחוד הרוחני שלו.
בדור הבא, כפי שמופיע בראשית פרקנו (ל"ו, ב) עשו מפר את הנורמה המשפחתית, ונושא נשים כנעניות. יש אפילו המסבירים שמשום כך נדחה עשו מבית אברהם.
מה לגבי בני יעקב? התורה אינה מפרטת לנו איך מצאו הללו את נשותיהם וחז"ל והפרשנים נחלקו בכך (ילקוט שמעוני, בראשית, רמז קמג; רמב"ן, ל"ח, ב).
לכאורה, לגבי שני בנים נאמר במפורש שנשאו נשים כנעניות. אחד מבניו של שמעון הוא "שאול בן הכנענית" (מ"ו, י), ומכאן משתמע ששמעון נשא אישה כנענית. האח השני הוא יהודה. כך כתוב לגבי יהודה: "וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע, וייקחה ויבוא אליה" (ל"ח, ב).
פרשת קורותיו של יהודה מלמדת אותנו על גורלם של נישואי תערובת. בת שוע נפטרה בלא עִתה. בניה היו "רעים בעיני ה'", כעדות הכתוב, ומסתבר שהכוונה לשחיתות מינית, המקובלת בקרב עמי כנען. רק אחרי תהליך ארוך ורב ייסורים זוכה יהודה לתיקונו על ידי זיווגו הראוי עם תמר, זיווג שממנו יצא דוד מלך ישראל.
שלילת נישואי תערובת נראית לאחדים אנכרוניסטית ומיושנת. אם שני אנשים אוהבים, אמר לי פעם מישהו, הרי זה פרדוקס לבלום את אהבתם מסיבות של לאום ודת! עניתי לו שאין זה פרדוקס כלל. בעולמו שלו, האהבה היא הערך העליון, ופולחן האהבה הוא הדת היחידה. בעולם שלי, יש ערכים שמעל לאהבה.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשות' בהוצאת מעליות.