יהודה ויוסף קיבלו את נחלתם עוד בגלגל בעוד ששאר העם התרפו ונחלו רק לאחר ההגעה לשילה. ניכר שלשני שבטים אלו יש קשר מיוחד לנחלתם, קשר שבא לידי ביטוי בעובדה שהם זכו בנחלתם עוד לפני הירידה למצרים.
חלוקת הארץ לא התבצעה בבת אחת לכל השבטים. שני שבטים, יהודה ויוסף, תבעו את חלקם בארץ ביוזמתם וקיבלוהו לפני החלוקה הכללית של הנחלות בגורל (פרקים י"ד-י"ז). מנהיגי שני השבטים, יהושע וכלב, נקשרו במסירות אל הארץ ולחמו במרגלים, ומשום כך זכו גם לנחלה ייחודית. לשני השבטים יש סיפור על נחלות אישיות מיוחדות ולשניהם יש סיפור על נחלת נשים: אצל יהודה סיפור עכסה (פרק ט"ו) ואצל יוסף סיפור בנות צלפחד (פרק י"ז).
לאמיתו של דבר שני השבטים לא תבעו נכס אלא ביקשו אתגר. הם לא קיבלו נחלה על טס של כסף אלא את הזכות להילחם עליה. הם הלכו לכבוש את נחלתם במלחמה עם האויב הכנעני ועם איתני הטבע. בכך הוכיחו יהודה ויוסף את בכורתם כשבטים מובילים ומנהיגים בישראל.
שני השבטים זכו בנחלתם בגלגל כאשר העם עדיין יושב במחנה המלחמה סביב המשכן. שאר השבטים התעצלו ולא ביקשו את נחלתם, הם הגיעו אליה רק לאחר פירוק המחנה וקביעת המשכן בשילה, ולאחר שיהושע גער בהם ודחף אותם לכך (י"ח, ג) ועל ידי גורל (שם, ה-ו).
זכייתם של שני השבטים בנחלתם מחוץ למסגרת הגורל הכללי מעידה על הקשר המיוחד שלהם לנחלתם. ואכן הם זכו בנחלתם עוד לפני שירדו למצרים. יהודה ירד מעם אחָיו ופעל בעדולם, כזיב ותמנה, ערי נחלתו, ומסתבר שהאיזור כולו נעשה שלו (בראשית ל"ח). ביחס לנחלת יוסף הדבר ברור עוד יותר. יעקב הבטיח ליוסף לתת לו "שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי" (שם מ"ח, כב).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן