שמשון הוא נזיר השונה משאר הנזירים ולו רק מעצם העובדה שהאיסור לגביו כלל גם את אימו עוד בימי הורתו. דומה שהדבר היה נצרך על מנת לתת לו כוחות להתמודד עם הניסיונות מול הפלשתים.
שמשון הינו נזיר השונה משאר הנזירים המופיעים בספר במדבר פרק ה'. ההתייחסות לנזירותו שונה משני פנים:
מחד, היקף הנזירות של שמשון מצומצם משל נזיר המוזכר בתורה. בעוד שנזיר המוזכר בתורה אסור בשתיית יין וביוצא מן הענבים, אסור בטומאת מת וכן אסור בתגלחת הרי ששמשון הותר בטומאת מת.
מאידך, זמן נזירותו של שמשון ארוך ביותר. בעוד נזירות של תורה נמשכת שלושים יום אלא אם כן נקבע אחרת הרי שנזירותו של שמשון היא לעולם וגם התחילה עוד בבטן אימו כך שאפילו על אימו נאסר לשתות יין.
מה פשר הנזירות המשונה הזאת ומדוע היא נדרשה דווקא לשמשון?
דומה שיש לומר שהנזירות של שמשון נועדה לשמור עליו מבחינה רוחנית כאשר ייכנס לפעול בתוך העם הפלשתי. שמשון הולך לגור בתוך הפלשתים, נושא כביכול נשים גויות ומנסה לחבל בפלשתים באמצעות יצירת סכסוכים פנימיים וקרבות על נשים. זהו פשר הפסוק "כי תואנה הוא מבקש מפלשתים" (י"ד, ד) שנאמר כתגובה לתמיהתם של הוריו על כך שהוא הולך לשאת אשה מפלשתים.
הנזירות מן היין נועדה לשמור עליו צלול דעת ומרוכז בייעודו בכל עת כדי שלא יתפתה ליפול ברשת התאווה הפלשתית. השיער אמור היה לבטא את היבדלותו הרוחנית מן הגויים שסביבו בצורה חיצונית שגם זה נועד לשמש ככלי עזר להתמודדות עם הפלשתים. מעתה גם מובן מדוע הותר שמשון להיטמא למתים שהרי כל תפקידו היה להושיע את ישראל ואין דרך לעשות זאת בלא לחסל בפועל את אויבי ישראל.