נדרי אלמנה וגרושה

פרשת נדרים עוסקת בעיקר (למעט פסוק ג) בנדרי אישה. התורה מבחינה בין ארבעה מקרים שונים של נדר אישה: 1. נדרי אישה בבית אביה (ד-ו). 2. נדרי אישה שנהייתה לאיש (ז-ט). 3. נדרי אלמנה וגרושה (י). 4. נדרי אישה בבית האיש (יא-יג).

החלק העוסק בנדרי אלמנה וגרושה (י) מצריך עיון משתי סיבות: ראשית, על פניו דין זה הוא פשוט וברור שהרי מי יפר לה את הנדר אם היא כעת אדון לעצמה? שנית, המיקום של חלק זה מצריך עיון: מדוע נדרי אלמנה וגרושה מופיעים בין המקרה השני והרביעי ששניהם עוסקים, באופן כזה או אחר, בנדרים של אישה נשואה. לכאורה הגיוני יותר למקם את נדרי אלמנה וגרושה בסוף, לאחר פסוקים יא-יג.  

לגבי השאלה הראשונה, אפשר להציע שהפסוק בא להוציא ממחשבה שאלמנה או גרושה חוזרת לבית אביה לעניין היכולת שלו להפר או לקיים את נדרה. אכן, במקומות אחרים בתורה מצאנו שאישה במעמד זה חוזרת לרשות אביה. כך, למשל, מובא בויקרא פרק כ"ב,יג לעניין אכילת תרומה לבת כהן. אם כך, אפשר שהפסוק שלנו בא ללמד שהמקרה של נדרים שונה מדיני אכילת תרומה ואפילו אם אין לה זרע, היא הקובעת הבלעדית על נדריה ומבחינה משפטית עומדת האלמנה ברשות עצמה.

אולם הצעה זו אינה מספקת הסבר למיקומו של פסוק י. לכן אפשר להציע שפסוק י הוא המשך לפסוקים הקודמים (ז-ט). על פי הפשט (וכפי שכבר העיר רשב"ם, שלא כפירוש חז"ל) פסוקים ז-ט עוסקים בנדרים אותם מביאה אישה מבית אביה ואף אותם יכול האיש להפר. יתכן שבפסוק י מדגישה התורה שדווקא נדרים שנערה מביאה עימה מבית אביה יכול האיש להפר אך במקרה של אלמנה או גרושה גם אם היא נישאת מחדש, האיש אינו יכול להפר את הנדר. דווקא נדרים מבית אביה תלויים בהכרעת האיש משום שהאישה מעולם לא נדרה במצב בו היא הייתה עצמאית. 
ביאור זה מסביר גם את עצם הצורך בפסוק י וגם את מיקומו.