נבואה לברוך

הנבואה בפרקנו מתוארכת לשנה הרביעית ליהויקים. שנה זו היא שנת המפנה בנבואות ירמיהו. בשנה זו עלה נבוכדראצר לשלטון ובה נצטווה ירמיהו לכתוב את נבואותיו על ספר (ראו לעיל פרקים כ"ה, ל"ו). הנבואה בפרק מ"ה נאמרת במהלך הקראת הנבואות לברוך בן נריה (הקראה שתוארה בפירוט בפרק ל"ו). תוך כדי הקראת הנבואות פונה לפתע ירמיהו אל ברוך סופרו ומתנבא עליו.

א. הפרק מוקדש כולו לברוך בן נריה, סופרו של ירמיהו. עיינו בהופעותיו של ברוך בן נריה לאורך הספר ועמדו על דמותו ועל קשריו עם ירמיהו. שימו לב בייחוד לתפקידו בהנחלת נבואות ירמיהו: ל"ב,יב; ל"ו,ד-יט (ראו בייחוד פסוק יח); מ"ג,ב-ג.

ב. הנבואה היא תגובה לתלונתו של ברוך שאיננה מפורשת בכתוב. נסו לשער מה יכולה להיות תלונתו של ברוך לפי ההקשר שבו נאמרת הנבואה.

עיינו במדרש ובחנו כיצד פירשו חז"ל את הקשר בין דברי ברוך בן נריה (ג) לתשובת ה׳ (ד-ה):

"וכן אתה מוצא בברוך בן נריה שהיה מתרעם לפני המקום: ׳אמרת אוי נא לי כי יסף ה׳ יגון על מכאובי׳ - מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים? יהושע שימש משה ושרתה עליו רוח הקודש, אלישע שימש אליהו ושרתה עליו רוח הקודש, מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים? ׳יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי׳ - ואין מנוחה אלא נבואה שנאמר ׳ותנח עליהם הרוח׳ (במדבר י"א,כו), ואומר ׳נחה רוח אליהו על אלישע׳ (מל"ב ב׳,טו). בא וראה מה המקום משיבו: ׳כה תאמר אליו כה אמר ה׳ הנה אשר בניתי אני הורס... ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש׳, ואין גדולות אלא נבואה, שנאמר ׳ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע׳ (מל"ב ח׳,ד) ואומר ׳קרא אלי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות לא ידעתם׳ (ירמיה ל"ג,ג). אמר: ברוך בן נריה, אם אין כרם אין סייג אם אין צאן אין רועה... בכל מקום אתה מוצא שאין הנביאים מתנבאים אלא בזכותן של ישראל." (מכילתא דר"י, פסחא א)

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"