נאום אביה ומותו

אביה פותח את נאומו באמירה שה' כרת עם בית דוד "ברית מלח" (ה) - ביטוי המוכר לנו מקרבן המנחה ומושאל כאן כמבטא את נצחיות מלכות בית דוד. מטרת הנאום היא להראות את עדיפותה הברורה של מלכות יהודה על מלכות ישראל. הוא מספר כיצד קרה פילוג הממלכה: ירבעם אסף אנשים להלחם עם רחבעם וניצל את העובדה שרחבעם "הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב" (ז), וכך הצליח לקחת את המלכות בכוח. תיאור זה מפתיע משום שבמלכים כתוב שרחבעם מלך בגיל ארבעים ואחת, וכלל לא היה נער! אביה מגן בעוז על אביו כדי להצדיק את מלכות בית דוד.

בהמשך אביה מאשים את ירבעם ואת ישראל בעזיבת ה' ועבודת העגלים, ולועג להם על המחשבה שינצחו אותו במלחמה, שהרי ירבעם הדיח את ישראל מאחרי ה' ואילו בממלכת יהודה ממשיכים לעבוד את ה' באופן יומיומי - מקטירים קטורת, מדליקים את המנורה ועורכים את לחם הפנים. אביה מצטייר כאן כמלך צדיק הדורש לעבוד את עבודת ה' ולעזוב את העבודה הזרה. בספר מלכים אמנם נאמר עליו: "וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו..." (מלכים ט"ו, ג), אך יש להניח שמדובר בשלב מוקדם של מלכותו וכי לאחר מכן הוא חזר בתשובה.

אגב הסיפור אנו מגלים שנאום אביה אכן משקף את המצב - יהודה מנצחים "כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" (יח).  לאחר המלחמה מסופר לנו על מוות במגיפה: "וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ ה' וַיָּמֹת" (כ). בפשטות נראה שירבעם (שבו עסק חלקו הראשון של הפסוק) הוא זה שמת במגיפה. אולם חז"ל מבינים שאביה מת. ישנה רשימה של דרשות המבארות מדוע אביה היה צריך למות. דבר זה מוזר ביותר! הפרק מציג את אביה באור חיובי - הן בנאום שלו והן בניצחונו במלחמה. מדוע שימות? ריש לקיש מסביר שאביה מת בגלל שביזה לאחיה השילוני. בנאומו מציג אביה את ירבעם כעבד שאוסף בני בליעל ומורד באדוניו, ומתעלם לחלוטין מהעובדה שמלכות ירבעם ניתנה בצו ה' לאחיה השילוני. הסתכלות זו בעייתית מכיוון שהיא מתעלמת מרצון ה', ואף מונעת אפשרות לחזור לאחדות בין ישראל ליהודה. 

לקריאת ההסברים הנוספים במדרש למותו של אביה

סוכם ע"י צוות אתר התנך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנך תשס"ז

לשמיעת השיעור המלא