מיהו הדובר במזמור? האם מדובר במלך? רוב הפרשנים מפרשים שמדובר במלך - אך האם מתאים שהמלך יאמר "מתי תבוא אלי" (ב)?

 

דרכים שונות יש לחלק את המזמור ולכן לא אנקוט כאן בדרך אחת ברורה. בכל מקרה לכל השיטות המזמור עוסק במשורר שדוחה את הרשעים ומקרב את התמימים-הצדיקים אליו.

השאלה שמעסיקה חלק מן הפרשנים היא במי מדובר? מי הוא הדובר במזמור? בקרב הפרשנים המסורתיים עומדת דמותו של דוד ברקע המזמור (ראב"ע, רד"ק ועוד). ר' ישעיה מטראני כותב כך: "אע"פ שאמרנו "כלו תפילות דוד בן ישי" (תהילים ע"ב, כ) יש לומר: אין מוקדם ומאוחר בספר. וזה המזמור חיבר, כשהיה עומד בשלוותו".

בקרב החוקרים המודרניים גם מקובל שהמזמור הוא מזמור של מלך, שהרי מהמזמור נשמע שהדובר הוא בעל שררה. יש לו משרתים (ו) ויש לדובר המזמור כוח "להכרית מעיר ה' כל פעלי און" (ח). עמוס חכם ב'דעת מקרא' גם אימץ שיטה זו: "מסתבר שהמזמור נועד בעקרו להאמר בפי המלך. והמלך היה אומר את המזמור בשירה ובזמרה במעמד קהל ישראל להודיע ולפרסם, כי הוא נוהג ב"חסד ובמשפט". ואפשר שהיה אומר את המזמור הזה מדי בוקר כעין תפילת שחרית..." (מתוך סיכום המזמור).

אחד הפסוקים שמקשים על ההבנה שמדובר במלך ושלפנינו הצהרה של המלך על מעשיו הוא החלק הראשון של פסוק ב': "מתי תבוא אלי". תמיהה זו של המשורר קשורה באופן ברור אל דרכיו – "אשכילה בדרך תמים!... אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי!" (ב). תמיהה זו של המשורר אינה מתאימה ל"מזמורי מלך" שנתקלנו בהם לפני כן (מזמורים מ"ה, ע"ב ועוד), ובעיקר – אין כאן אזכור למלך.

לדעתי לא ניתן להתעלם מהתלונה "מתי תבוא אלי" (ב) ולכן ייתכן כי המזמור שייך למזמורי הצדיק והרשע והבקשה לקרבת ה'. המשורר מבקש את קרבתו של ה' גם משום שהוא מסיר את הרשעה מהארץ וגם ובעיקר בגלל התנהגותו התמימה והישרה.